2.6 מיליון טונות
אובדן המזון בישראל בשנת 2021
כמה מזון הולך לאיבוד בישראל?
משקי הבית שבו לצרוך יותר מזון מחוץ לבית – כלומר במקטע המוסדי, המאופיין בשיעורי אובדן גבוהים, על חשבון צריכת מזון בבית אשר מאופיינת בשיעורי אובדן נמוכים יותר. מעבר זה תרם, באופן ניכר, לגידול בהיקפי אובדן המזון ב-2021. זאת בהשוואה לשנת הקורונה אשר אופיינה בקיפאון אובדן מזון על רקע הצניחה בצריכה המוסדית [הרחבה בפרקי הדו"ח]. להתאוששות הכמעט מלאה של המגזר המוסדי (למעט ענף האירועים) יש תרומה משמעותית הן לגידול בצריכה והן לגידול בסך אובדן המזון.
אומדן אובדן המזון בישראל מתבסס על מודל ייחודי של שרשרת הערך בייצור המזון בישראל . אובדן המזון בישראל בשנת 2021 נאמד בכ-2.6 מיליון טונות, המהווים כ-37% מהיקף ייצור המזון המקומי בישראל(7) בענף החקלאות הכמות המיוצרת דומה לכמות של השנים האחרונות – כ-6.9 מיליון טונות. גידול של 0.4% לעומת 2020.
סך אובדן המזון בכל שלבי שרשרת הערך, מהווה אובדן שווה ערך לכ-675 ₪ לחודש למשק בית בישראל.
בערכים כספיים, כ-20% מערך האובדן, כ-4 מיליארד ש"ח הינם בשלבי הייצור. אובדן של 4 מיליארד ₪ בשלבי הייצור מהווה כ-13% מסך ערך התפוקה החקלאית בישראל. כ-80% מערך האובדן, כ-16.5 מיליארד ₪, הינם בשלבי הקמעונאות ההפצה והצריכה.
כלכלית, הערך לטונה גדל ככל שמתקדמים בשרשרת הערך של הייצור, ובמזון מושקעות עלויות נוספות הכרוכות בתהליכים של מיון, עיבוד, הובלה, הפצה וקמעונאות. ערך האובדן בשלבים הראשוניים של הייצור: שלב הגידול החקלאי, האריזה והתעשייה,
נאמד בדו״ח זה על פי המחיר הסיטונאי לחקלאי.
האובדן בשלבים מאוחרים יותר של שרשרת הערך נאמד על פי המחיר הקמעונאי של המזון.
לצורך בחינת אומדן אובדן המזון ופוטנציאל הצלת המזון, נבנה מודל מקיף של שרשרת הערך בייצור וצריכת מזון לסוגיו בישראל. המודל נבנה בשיטת BOTTOM-UP, בהתבסס על ניתוח נתוני ייצור חקלאי, אחסנה, יבוא, יצוא, תעשייה, הפצה וצריכה של מדגם של כ-50 סוגי מזון שונים (8). הנתונים כוללים גם תוצרת מעובדת בתרגום למונחי תוצרת טרייה.
לגבי כל אחד מסוגי המזון, נאמד היקף התשומות והתפוקות במונחי כמות תוצרת חקלאית גולמית ושיעור האובדן, וזאת עבור כל אחד משלבי שרשרת הערך בהליך הייצור, השיווק והצריכה של המזון בישראל. הערכת האובדן מתבססת בין היתר על סקרי הפחתים בחקלאות שנערכו על ידי מכון וולקני (9), אומדן אובדן המזון הכולל במשק ובסוגי המזון מתבסס על סכום האובדן בכל אחד מהמוצרים והשלבים.
אומדן אובדן מזון בישראל * בשנת 2021
שיעור אובדן המזון בכל שלב בשרשרת הערך
אומדן אובדן מזון בישראל באלפי טונות לשנה
שיעור אובדן המזון בישראל לפי מקטע
לפירות וירקות משקל מרכזי באובדן המזון בישראל, אשר נובע הן משיעורם הגבוה של פירות וירקות מתוך התוצרת החקלאית המקומית, והן משיעור אובדן גבוה שלהם לאורך שלבי שרשרת הערך. שיעור אובדן גבוה בירקות ופירות אינו ייחודי למשק הישראלי. בהשוואה בין לאומית, שיעור האובדן בירקות ופירות דומה לאירופה. בהשוואה לארה"ב שיעור האובדן בישראל נמוך יותר, אולם הוא מורכב מאובדן נמוך יותר בשלבי הייצור החקלאי והצריכה, ואובדן גבוה יותר בשלבי הביניים (10).
|השווי הכלכלי של המזון האבוד בישראל, נאמד על ידנו בכ-21.3 מיליארד ₪, המהווים כ-1.4% מהתוצר הלאומי. כ-7% מתוך כך מקורו באובדן מיותר של משאבי טבע (קרקע ומים). זאת בנוסף לעלות מיותרת של פליטות גזי חממה ומזהמי אוויר בכל שלבי שרשרת הערך כתוצאה מגידול וייצור מזון שלא נצרך, אשר נאמדת בכ-1.4 מיליארד ₪ וכן עלות טיפול במזון ואריזות המושלכים כפסולת הנאמדת בכ-820 מיליון ₪. על כן, סך העלות של אובדן מזון, כולל אובדן משאבי טבע, עלות פליטות גזי חממה ומזהמי אוויר ועלות טיפול בפסולת, עומדת על כ-23.5 מיליארד ₪.
במונחים כמותיים, כ-55% מהאובדן הינו בשלבי הייצור, התעשייה, הקמעונאות והפצה, עוד בטרם הגיע המזון לצרכן הביתי או המוסדי. במונחים כספיים כ-58% מערך האובדן הינו בשלבי הצריכה הפרטית והמוסדית.
