2.6 מיליון טונות
אובדן המזון בישראל בשנת 2022
אובדן מזון: כמה מזון הולך לאיבוד בישראל?
שנת 2022 חפפה ברובה לשנה העברית תשפ"ב בה חלה שנת שמיטה. המועד הקובע להלכת שמיטה בפירות הוא מועד החנטה: פרי שיקטף מראש השנה היהודית ואילך חנט למעשה בשנה הקודמת ולכן מותר לאכילה בשנת שמיטה. ירקות חונטים באותה שנה ועל כן הם אסורים באכילה בשנת שמיטה. כתוצאה מכך בשנת 2022 ירדה תפוקת הירקות בכ-8% ביחס לשנה הקודמת. היות ולירקות משקל מרכזי באובדן המזון בישראל, על אף גידול של כ-4% בתפוקה החקלאית בשנת 2022, חלה ירידה באובדן המזון במקטע החקלאי של כ-4% ביחס לשנת 2021. אולם להערכת כותבי הדו"ח, שנת השמיטה צפויה להביא לגידול בהיקף אובדן הפירות במקטע החקלאי אשר יורגש בשנה הבאה.
אומדן אובדן המזון בישראל מתבסס על מודל ייחודי של שרשרת הערך בייצור המזון בישראל (5). אובדן המזון בישראל בשנת 2022 נאמד בכ-2.6 מיליון טונות, המהווים כ-37% מהיקף ייצור המזון המקומי בישראל. הכמות המיוצרת בענף החקלאות בשנת 2022 דומה לכמות בשנים האחרונות ועומדת על כ-7.1 מיליון טונות.
סך אובדן המזון בכל שלבי שרשרת הערך, שווה ערך לכ-689 ₪ לחודש למשק בית בישראל.
בערכים כספיים, כ-20% מערך האובדן, בשווי של כ-4.5 מיליארד ש"ח הינם בשלבי הייצור. אובדן זה מהווה כ-13% מסך ערך התפוקה החקלאית בישראל. כ-80% מערך אובדן המזון, כ-18.6 מיליארד ₪, הינם בשלבי הקמעונאות ההפצה והצריכה.
מבחינה כלכלית, הערך לטונה גדל ככל שמתקדמים בשרשרת הערך של הייצור, ובמזון מושקעות עלויות נוספות הכרוכות בתהליכים של מיון, עיבוד, הובלה, הפצה וקמעונאות. ערך האובדן בשלבים הראשוניים של הייצור: שלב הגידול החקלאי, האריזה והתעשייה, נאמד בדו"ח זה על פי המחיר הסיטונאי לחקלאי. האובדן בשלבים מאוחרים יותר של שרשרת הערך נאמד על פי המחיר הקמעונאי של המזון.
לצורך בחינת אומדן אובדן המזון ופוטנציאל הצלת המזון, נבנה מודל מקיף של שרשרת הערך בייצור וצריכת מזון לסוגיו בישראל. המודל נבנה בשיטת BOTTOM-UP, בהתבסס על ניתוח נתוני ייצור חקלאי, אחסנה, יבוא, יצוא, תעשייה, הפצה וצריכה של מדגם של כ-50 סוגי מזון שונים (6). הנתונים כוללים גם תוצרת מעובדת בתרגום למונחי תוצרת טרייה.
אומדן אובדן מזון בישראל * בשנת 2022
לגבי כל אחד מסוגי המזון, נאמד היקף התשומות והתפוקות במונחי כמות תוצרת חקלאית גולמית ושיעור האובדן, וזאת עבור כל אחד משלבי שרשרת הערך בהליך הייצור, השיווק והצריכה של המזון בישראל. הערכת האובדן מתבססת בין היתר על סקרי הפחתים בחקלאות שנערכו ועודכנו על ידי מכון וולקני (7) אומדן אובדן המזון הכולל במשק ובסוגי המזון מתבסס על סכום האובדן בכל אחד מהמוצרים והשלבים.
נתוני האובדן המוצגים בדו"ח זה, מתבססים על אומדנים, המשקללים מגוון רחב של מקורות מידע ונתונים שעמדו לרשות כותבי הדו"ח, כמו גם שיתופי פעולה עם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עבודה משותפת עם משרד החקלאות ופיתוח הכפר, נתוני המשרד להגנת הסביבה, משרד הרווחה והביטחון החברתי, שיחות וראיונות עם מומחים העוסקים בתחום, תוצאות מחקרים ועבודות קודמות, נתוני השוואה בינלאומיים ועוד.
שיעור אובדן המזון בכל שלב בשרשרת הערך
קיימת שונות רבה בהיקף אובדן המזון לפי סוגי המזון השונים, ושלב האובדן בשרשרת הערך. בכל שלב נבחן האובדן מתוך סך היצור או הצריכה באותו שלב בשרשרת הערך. כך למשל, 12% מתוך המזון המיוצר בחקלאות, הולך לאיבוד בשלב זה. כמו כן, 16% מתוך המזון הנצרך במקטע הצריכה (הביתית והמוסדית) – הולך לאיבוד.
לפירות וירקות משקל מרכזי באובדן המזון בישראל, אשר נובע הן משיעורם הגבוה של פירות וירקות מתוך התוצרת החקלאית המקומית, והן משיעור אובדן גבוה שלהם לאורך שלבי שרשרת הערך. שיעור אובדן גבוה בירקות ופירות אינו ייחודי למשק הישראלי. בהשוואה בין לאומית, שיעור האובדן בירקות ופירות דומה לאירופה. בהשוואה לארה"ב שיעור האובדן בישראל נמוך יותר, אולם הוא מורכב מאובדן נמוך יותר בשלבי הייצור החקלאי והצריכה, ואובדן גבוה יותר בשלבי הביניים (8).
אומדן אובדן מזון בישראל באלפי טונות לשנה
שיעור אובדן המזון בישראל לפי מקטע
השווי הכלכלי של המזון האבוד בישראל, נאמד על ידנו בכ-23.1 מיליארד ₪, המהווים כ-1.4% מהתוצר הלאומי. כ-6% מתוך כך מקורו באובדן מיותר של משאבי טבע (קרקע ומים). זאת בנוסף לעלות מיותרת של פליטות גזי חממה ומזהמי אוויר בכל שלבי שרשרת הערך כתוצאה מגידול וייצור מזון שלא נצרך, אשר נאמדת בכ-1.5 מיליארד ₪ וכן עלות טיפול במזון ואריזות המושלכים כפסולת הנאמדת בכ-860 מיליון ₪. על כן, סך העלות של אובדן מזון, כולל אובדן משאבי טבע, עלות פליטות גזי חממה ומזהמי אוויר ועלות טיפול בפסולת, עומדת על כ-27.0 מיליארד ₪.
במונחים כמותיים, כ-54% מהאובדן הינו בשלבי הייצור, התעשייה, הקמעונאות והפצה, עוד בטרם הגיע המזון לצרכן הביתי או המוסדי. במונחים כספיים כ-57% מערך האובדן הינו בשלבי הצריכה הפרטית והמוסדית.