2.5 מיליון טון

אובדן המזון בישראל בשנת 2020
19.1 מיליארד ₪ ערך המזון האבוד בישראל בשנת 2020

כמה מזון הולך לאיבוד בישראל?​

ממצאי דו"ח אובדן המזון 2020 מצביעים על אובדן מזון בהיקף דומה לממצאי הדו"ח הקודם (דו"ח אובדן מזון והצלת מזון לשנת 2019), כ-2.5 מיליון טונות מזון אבוד.

הקיפאון בהיקפי אובדן המזון אינו נובע מייעול ושינוי מבני של שרשרת המזון במשק, אלא מהשפעות מנוגדות של משבר הקורונה על המשק הישראלי, הנובעות משילוב של גידול באובדן במקטע החקלאי ובמקטע הצריכה הביתית לעומת קיטון באובדן המזון במקטע הצריכה המוסדית ובמקטע הקמעונאות.

הגידול באובדן במקטע החקלאי בשנת הקורונה נובע ממחסור בכוח אדם בתקופת הסגר הראשון, צמצום ערוצי ייצוא וסגירת הפעילות העסקית במקטע המוסדי (מלונות, מסעדות וכד'). בנוסף, המגבלות על התנועה וההתקהלות והפגיעה הכלכלית בהכנסות משקי הבית הובילו לשינויים בדפוסי הצריכה. מכורח משבר הקורונה, נעשה מעבר לרכישת מזון בערוצים בעלי שיעור אובדן מזון נמוך יותר – עליה בהיקף הרכישה המקוונת המאופיינת בשיעורי אובדן נמוכים, לעומת הירידה בהיקף הרכישה בשווקים פתוחים המאופיינת בשיעורי אובדן גבוהים. בנוסף, חל מעבר מצריכת מזון במקטע המוסדי המאופיין בשיעורי אובדן גבוהים יחסית, לצריכת מזון בבית שהינה בעלת שיעורי אובדן נמוכים יותר. אלו הובילו לירידה בהיקף האובדן במקטע הצריכה והקמעונאות.

אומדן אובדן המזון בישראל מתבסס על מודל ייחודי של שרשרת הערך בייצור המזון בישראל (4). אובדן המזון בישראל בשנת 2020 נאמד בכ-2.5 מיליון טונות, המהווים כ-35% מהיקף ייצור המזון המקומי בישראל. בענף החקלאות הכמות המיוצרת היתה כמעט זהה לכמות בשנת 2019, כ-7 מיליון טונות.

4. מודל שרשרת הערך אינו כולל משקאות, ממריצים, סוכר, דבש וממתקים.

סך אובדן המזון בכל שלבי שרשרת הערך, מהווה אובדן שווה ערך לכ-615 ₪ לחודש למשק בית בישראל.

בערכים כספיים, כ-21% מערך האובדן, כ-4 מיליארד ש"ח הינם בשלבי הייצור. אובדן של 4 מיליארד ₪ בשלבי הייצור מהווה כ-13% מסך ערך התפוקה החקלאית בישראל. כ-79% מערך האובדן, כ-15 מיליארד ₪, הינם בשלבי הקמעונאות, ההפצה והצריכה.

כלכלית, הערך לטונות גדל ככל שמתקדמים בשרשרת הערך של הייצור ובמזון מושקעות עלויות נוספות הכרוכות בתהליכים של מיון, עיבוד, הובלה, הפצה וקמעונאות. ערך האובדן בשלבים הראשונים של הייצור: שלב הגידול החקלאי, האריזה והתעשייה, נאמד בדו״ח זה על פי המחיר הסיטונאי לחקלאי. האובדן בשלבים מאוחרים יותר של שרשרת הערך נאמד על פי המחיר הקמעונאי של המזון.

לצורך בחינת אומדן אובדן המזון ופוטנציאל הצלת המזון, נבנה מודל מקיף של שרשרת הערך בייצור וצריכת מזון לסוגיו בישראל. המודל נבנה בשיטת BOTTOM-UP, בהתבסס על ניתוח נתוני ייצור חקלאי, אחסנה, יבוא, יצוא, תעשייה, הפצה וצריכה של מדגם של כ-50 סוגי מזון שונים (5). הנתונים כוללים גם תוצרת מעובדת בתרגום למונחי תוצרת טרייה.

5. אנו מודעים לכך שייתכנו סטיות או אי-דיוקים באומדנים, שהינם בלתי נמנעים בהתחשב בהיעדר נתונים רשמיים. כמו כן, היקף אובדן המזון בכל שנה ושנה תלוי גם בגורמים אקראיים משתנים, כגון תנאי מזג אוויר קיצוניים, השפעות פגעי טבע ומזיקים, סטיות בביקוש וכד'. הנתונים הם אינדיקטיביים ונועדו להוות בסיס לדיון ציבורי והמשך מחקר וניתוח הנושא.

לגבי כל אחד מסוגי המזון, נאמד היקף התשומות והתפוקות במונחי כמות תוצרת חקלאית גולמית ושיעור האובדן, וזאת עבור כל אחד משלבי שרשרת הערך בתהליך הייצור, השיווק והצריכה של המזון בישראל. הערכת האובדן מתבססת בין היתר על סקרי הפחתים בחקלאות שנערכו ועודכנו על ידי מכון וולקני (6), אומדן אובדן המזון הכולל במשק ובסוגי המזון מתבסס על סכום האובדן בכל אחד מהמוצרים והשלבים.

6. ד"ר רון פורת 2015 ו-2016

אומדן אובדן מזון בישראל * בשנת 2020

מקור: אומדני BDO
* אובדן של 615 ₪ למשק בית לחודש משקף את האובדן לאורך כל שרשרת הערך, הכוללת בין היתר את ההוצאה הישירה של משקי הבית.
נתוני האובדן המוצגים בדו"ח זה, מתבססים על אומדנים, המשקללים מגוון רחב של מקורות מידע ונתונים שעמדו לרשות כותבי הדו"ח, כמו גם שיתופי פעולה עם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עבודה משותפת עם משרד החקלאות, נתוני המשרד להגנת הסביבה, משרד הרווחה, שיחות וראיונות עם מומחים העוסקים בתחום, תוצאות מחקרים ועבודות קודמות, נתוני השוואה בינלאומיים ועוד.

שיעור אובדן המזון בכל שלב בשרשרת הערך

מקור: אומדני BDO
* שיעור האובדן מתייחס לאובדן מתוך סך הייצור או הצריכה של אותה קטגורית מזון בכל שלב בשרשרת הערך
**אחוזי האובדן עוגלו לאחוזון הקרוב ביותר לצורך נוחות הצגת הנתונים.
קיימת שונות רבה בהיקף אובדן המזון לפי סוגי המזון השונים, ושלב האובדן בשרשרת הערך. בכל שלב נבחן האובדן מתוך סך היצור או הצריכה באותו שלב בשרשרת הערך. כך למשל, 9% מתוך המזון המיוצר בחקלאות, הולך לאיבוד בשלב זה. כמו כן, 16% מתוך המזון הנצרך במקטע הצריכה (הביתית והמוסדית) – הולך לאיבוד.
השווי הכלכלי של המזון האבוד ישראל, נאמד על ידנו בכ-19.1 מיליארד ₪, המהווים כ-1.4% מהתוצר הלאומי

אומדן אובדן מזון בישראל באלפי טונות לשנה

* אומדן האובדן בתעשייה אינו כולל פסולת מזון הממוחזרת בעיקר כמזון לבעלי חיים.

שיעור אובדן המזון בישראל לפי מקטע

לפירות וירקות משקל מרכזי באובדן המזון בישראל, אשר נובע הן ממשקלם הגבוה בייצור החקלאי המקומי, והן משיעור אובדן גבוה של כ-44% מהייצור לאורך שלבי שרשרת הערך. שיעור אובדן גבוה בירקות ופירות אינו ייחודי למשק הישראלי. בהשוואה בין לאומית, שיעור האובדן בירקות ופירות דומה לאירופה. בהשוואה לארה"ב שיעור האובדן בישראל נמוך יותר, אולם הוא מורכב מאובדן נמוך יותר בשלבי הייצור החקלאי והצריכה, ואובדן גבוה יותר בשלבי הביניים (7).

7. "Global Food Losses and Food Waste", FAO, 2011

השווי הכלכלי של המזון האבוד בישראל, נאמד על ידנו בכ-19.1 מיליארד ₪, המהווים כ-1.4% מהתוצר הלאומי. כ-8% מתוך כך מקורו באובדן מיותר של משאבי טבע (קרקע ומים). זאת בנוסף לעלות מיותרת של פליטות גזי חממה ומזהמי אוויר בכל שלבי שרשרת הערך כתוצאה מגידול וייצור מזון שלא נצרך, אשר נאמדת בכ-1 מיליארד ₪ וכן עלות טיפול במזון ואריזות המושלכים כפסולת הנאמדת בכ-800 מיליון ₪. על כן, סך העלות של אובדן מזון, כולל אובדן משאבי טבע, עלות פליטות גזי חממה ומזהמי אוויר ועלות טיפול בפסולת, עומדת על כ-21 מיליארד ₪.

במונחים כמותיים, כ-55% מהאובדן הינו בשלבי הייצור, התעשייה, הקמעונאות והפצה, עוד בטרם הגיע המזון לצרכן הביתי או המוסדי. במונחים כספיים כ-56% מערך האובדן הינו בשלבי הצריכה הפרטית והמוסדית.

מקור: אומדני BDO
* עלות כלכלית ישירה, ללא עלות פליטות גזי חממה ומזהמי אוויר.