2.6 מיליון טונות

אובדן המזון בישראל בשנת 2022

23.1 מיליארד ₪ ערך המזון האבוד בישראל בשנת 2022

אובדן מזון: כמה מזון הולך לאיבוד בישראל?

ממצאי דו"ח אובדן מזון והצלת מזון 2022 מצביעים על אובדן מזון בהיקף של 2.6 מיליון טונות, עלייה של כ-1.5% באבדן מזון בהשוואה לממצאי הדו"ח הקודם (דו"ח אבדן מזון והצלת מזון בישראל 2021) (4).

שנת 2022 חפפה ברובה לשנה העברית תשפ"ב בה חלה שנת שמיטה. המועד הקובע להלכת שמיטה בפירות הוא מועד החנטה: פרי שיקטף מראש השנה היהודית ואילך חנט למעשה בשנה הקודמת ולכן מותר לאכילה בשנת שמיטה. ירקות חונטים באותה שנה ועל כן הם אסורים באכילה בשנת שמיטה. כתוצאה מכך בשנת 2022 ירדה תפוקת הירקות בכ-8% ביחס לשנה הקודמת. היות ולירקות משקל מרכזי באובדן המזון בישראל, על אף גידול של כ-4% בתפוקה החקלאית בשנת 2022, חלה ירידה באובדן המזון במקטע החקלאי של כ-4% ביחס לשנת 2021. אולם להערכת כותבי הדו"ח, שנת השמיטה צפויה להביא לגידול בהיקף אובדן הפירות במקטע החקלאי אשר יורגש בשנה הבאה.

אומדן אובדן המזון בישראל מתבסס על מודל ייחודי של שרשרת הערך בייצור המזון בישראל (5). אובדן המזון בישראל בשנת 2022 נאמד בכ-2.6 מיליון טונות, המהווים כ-37% מהיקף ייצור המזון המקומי בישראל. הכמות המיוצרת בענף החקלאות בשנת 2022 דומה לכמות בשנים האחרונות ועומדת על כ-7.1 מיליון טונות.

סך אובדן המזון בכל שלבי שרשרת הערך, שווה ערך לכ-689 ₪ לחודש למשק בית בישראל.

בערכים כספיים, כ-20% מערך האובדן, בשווי של כ-4.5 מיליארד ש"ח הינם בשלבי הייצור. אובדן זה מהווה כ-13% מסך ערך התפוקה החקלאית בישראל. כ-80% מערך אובדן המזון, כ-18.6 מיליארד ₪, הינם בשלבי הקמעונאות ההפצה והצריכה.

מבחינה כלכלית, הערך לטונה גדל ככל שמתקדמים בשרשרת הערך של הייצור, ובמזון מושקעות עלויות נוספות הכרוכות בתהליכים של מיון, עיבוד, הובלה, הפצה וקמעונאות. ערך האובדן בשלבים הראשוניים של הייצור: שלב הגידול החקלאי, האריזה והתעשייה, נאמד בדו"ח זה על פי המחיר הסיטונאי לחקלאי. האובדן בשלבים מאוחרים יותר של שרשרת הערך נאמד על פי המחיר הקמעונאי של המזון.

לצורך בחינת אומדן אובדן המזון ופוטנציאל הצלת המזון, נבנה מודל מקיף של שרשרת הערך בייצור וצריכת מזון לסוגיו בישראל. המודל נבנה בשיטת BOTTOM-UP, בהתבסס על ניתוח נתוני ייצור חקלאי, אחסנה, יבוא, יצוא, תעשייה, הפצה וצריכה של מדגם של כ-50 סוגי מזון שונים (6). הנתונים כוללים גם תוצרת מעובדת בתרגום למונחי תוצרת טרייה.

4. הנתונים עוגלו לצורך נוחות הקורא: בשנת 2021 האובדן היה כ-2.58 מיליוני טונות ובשנת 2022 האובדן היה כ-2.63 מיליוני טונות
5. מודל שרשרת הערך אינו כולל משקאות, ממריצים, סוכר, דבש וממתקים.
6. אנו מודעים לכך שייתכנו סטיות או אי-דיוקים באומדנים, שהינם בלתי נמנעים בהתחשב בהיעדר נתונים רשמיים. כמו כן, היקף אובדן המזון בכל שנה ושנה תלוי גם בגורמים אקראיים משתנים, כגון תנאי מזג אוויר קיצוניים, השפעות פגעי טבע ומזיקים, סטיות בביקוש וכד'. הנתונים הם אינדיקטיביים ונועדו להוות בסיס לדיון ציבורי והמשך מחקר וניתוח הנושא.

אומדן אובדן מזון בישראל * בשנת 2022

מקור: אומדני BDO
*אומדן האובדן בתעשייה אינו כולל פסולת מזון הממוחזרת בעיקר כמזון לבעלי חיים.

לגבי כל אחד מסוגי המזון, נאמד היקף התשומות והתפוקות במונחי כמות תוצרת חקלאית גולמית ושיעור האובדן, וזאת עבור כל אחד משלבי שרשרת הערך בהליך הייצור, השיווק והצריכה של המזון בישראל. הערכת האובדן מתבססת בין היתר על סקרי הפחתים בחקלאות שנערכו ועודכנו על ידי מכון וולקני (7) אומדן אובדן המזון הכולל במשק ובסוגי המזון מתבסס על סכום האובדן בכל אחד מהמוצרים והשלבים.

נתוני האובדן המוצגים בדו"ח זה, מתבססים על אומדנים, המשקללים מגוון רחב של מקורות מידע ונתונים שעמדו לרשות כותבי הדו"ח, כמו גם שיתופי פעולה עם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עבודה משותפת עם משרד החקלאות ופיתוח הכפר, נתוני המשרד להגנת הסביבה, משרד הרווחה והביטחון החברתי, שיחות וראיונות עם מומחים העוסקים בתחום, תוצאות מחקרים ועבודות קודמות, נתוני השוואה בינלאומיים ועוד.

7. ד"ר רון פורת 2015 ו-2016

שיעור אובדן המזון בכל שלב בשרשרת הערך

מקור: אומדני BDO
* שיעור האובדן מתייחס לאובדן מתוך סך הייצור או הצריכה של אותה קטגורית מזון בכל שלב בשרשרת הערך
**אחוזי האובדן עוגלו לאחוזון הקרוב ביותר לצורך נוחות הצגת הנתונים.
שוויו הכלכלי של המזון האבוד בישראל, נאמד בכ-23.1 מיליארד ₪, המהווים כ-1.4% מהתוצר הלאומי

קיימת שונות רבה בהיקף אובדן המזון לפי סוגי המזון השונים, ושלב האובדן בשרשרת הערך. בכל שלב נבחן האובדן מתוך סך היצור או הצריכה באותו שלב בשרשרת הערך. כך למשל, 12% מתוך המזון המיוצר בחקלאות, הולך לאיבוד בשלב זה. כמו כן, 16% מתוך המזון הנצרך במקטע הצריכה (הביתית והמוסדית) – הולך לאיבוד.

לפירות וירקות משקל מרכזי באובדן המזון בישראל, אשר נובע הן משיעורם הגבוה של פירות וירקות מתוך התוצרת החקלאית המקומית, והן משיעור אובדן גבוה שלהם לאורך שלבי שרשרת הערך. שיעור אובדן גבוה בירקות ופירות אינו ייחודי למשק הישראלי. בהשוואה בין לאומית, שיעור האובדן בירקות ופירות דומה לאירופה. בהשוואה לארה"ב שיעור האובדן בישראל נמוך יותר, אולם הוא מורכב מאובדן נמוך יותר בשלבי הייצור החקלאי והצריכה, ואובדן גבוה יותר בשלבי הביניים (8).

Global Food Losses and Food Waste, FAO, 2011 .8

אומדן אובדן מזון בישראל באלפי טונות לשנה

* אומדן האובדן בתעשייה אינו כולל פסולת מזון הממוחזרת בעיקר כמזון לבעלי חיים.

שיעור אובדן המזון בישראל לפי מקטע

השווי הכלכלי של המזון האבוד בישראל, נאמד על ידנו בכ-23.1 מיליארד ₪, המהווים כ-1.4% מהתוצר הלאומי. כ-6% מתוך כך מקורו באובדן מיותר של משאבי טבע (קרקע ומים). זאת בנוסף לעלות מיותרת של פליטות גזי חממה ומזהמי אוויר בכל שלבי שרשרת הערך כתוצאה מגידול וייצור מזון שלא נצרך, אשר נאמדת בכ-1.5 מיליארד ₪ וכן עלות טיפול במזון ואריזות המושלכים כפסולת הנאמדת בכ-860 מיליון ₪. על כן, סך העלות של אובדן מזון, כולל אובדן משאבי טבע, עלות פליטות גזי חממה ומזהמי אוויר ועלות טיפול בפסולת, עומדת על כ-27.0 מיליארד ₪.

במונחים כמותיים, כ-54% מהאובדן הינו בשלבי הייצור, התעשייה, הקמעונאות והפצה, עוד בטרם הגיע המזון לצרכן הביתי או המוסדי. במונחים כספיים כ-57% מערך האובדן הינו בשלבי הצריכה הפרטית והמוסדית.

מקור: אומדני BDO
* עלות כלכלית ישירה, ללא עלות פליטות גזי חממה ומזהמי אוויר.