9.5 מיליארד ₪
4,000 ₪ שווי אובדן המזון השנתי למשק בית בישראל
אובדן מזון והצלת מזון בצריכה הביתית
אובדן המזון החודשי למשק בית
שיעור אובדן במקטע הצריכה הביתית עבור מוצרי מזון נבחרים
הגורמים העיקריים לאובדן בצריכה הביתית הם הכנת כמות עודפת ופג תוקף
הגורמים העיקריים לאובדן של מזון בצריכה הביתית (21) :
1. הכנת כמות עודפת
הכנת מזון מעבר לצרכים, לרוב עודף מזון שבושל או הוכן ולא נצרך, לעיתים בשל קנית יתר של מזון.
2. מזון פג תוקף
מזון שפג תוקפו טרם נצרך במלואו. יש לציין כי מזון שאבד מכיוון שפג תוקפו קשור לקניית יתר של מזון. הרצון במגוון סוגי המזון יחד עם אי וודאות בהיקפי הצריכה במשק הבית יוצרים מצב בו תוקפו של חלק מהמזון שנרכש פג לפני שנצרך.
3. קניית יתר
קנייה מעבר לכמות הנצרכת וכתוצאה מכך אובדן מזון גבוה.
4. אחסון לקוי
אחסון לקוי מקצר את חיי המדף של מוצרי מזון. היעדר ידע אודות אחסון אופטימלי וחוסר תשומת לב של הצרכנים מביאים לקלקול מוצרי מזון והשלכתם.
שיעור אובדן מזון בצריכה הביתית בישראל ובעולם
אובדן המזון בצריכה הביתית אינו ייחודי לישראל, ושיעורי האובדן בישראל אינם חריגים בהשוואה למדינות מפותחות אחרות. שיעור האובדן הגבוה ביותר בישראל, כמו גם במדינות מערביות אחרות, הינו בפירות וירקות. 23% מהירקות והפירות הנקנים בישראל נזרקים לפח, בהשוואה ל-28% בארה"ב, ו-19% באירופה. האובדן הגבוה יחסית בפירות וירקות נובע בעיקר מאורך חיי מדף קצרים ואי-הקפדה על תנאי אחסון אופטימליים.
במוצרי בשר, דגים ומוצרי חלב, שיעור האובדן נמוך יותר ועומד על כ-8%. שיעור האובדן הנמוך יותר במוצרים אלה נובע, בין היתר, מהיכולת להארכת חיי המדף של המוצר על ידי הקפאה ומהעלות הגבוהה יותר ליחידת משקל היוצרת תמריץ כלכלי גבוה יותר להקטנת אובדן. שיעור האובדן של מוצרים אלו דומה למקובל באירופה, ונמוך משיעור האובדן בארה"ב.
במוצרי דגנים וקטניות, שיעור האובדן כ-14%. האובדן במוצרים אלו נובע משילוב של מוצרים בעלי חיי מדף קצרים כדוגמת לחם ומאפים, יחד עם חיי מדף ארוכים יחסית של דגנים וקטניות לא מבושלים.
היקף אובדן המזון השנתי במשקי הבית
₪ 9,550
ההשפעה הכוללת של אובדן מזון על יוקר המחיה, למשק בית לשנה (22)
בישראל שבה ההוצאה על מזון גבוהה יחסית בהשוואה בינלאומית (23), אובדן מזון מהווה אחד מהמרכיבים בבעיית יוקר המחייה. ההשפעה של אובדן מזון על יוקר המחייה כוללת הוצאה עודפת על מזון וכן השפעת האובדן על התייקרות המזון.
ההשפעה הכוללת על יוקר המחייה הינה תוספת עלות של 9,550 ₪ למשק בית בשנה במקטע הצריכה הביתית.
יוקר המחיה – ההוצאה העודפת
מזון שנקנה על ידי משקי הבית ונזרק לפח, מהווה עלות ישירה למשק הבית. בממוצע, ההפסד החודשי הישיר (ללא עלויות חיצוניות (24)) מזריקת מזון עומד על 335 ₪ למשק בית, ובהתאם לכך ההפסד השנתי הישיר עומד על 4,000 ₪ למשק בית. עלויות פינוי האשפה וההטמנה, מתגלגלות בסופו של דבר לכיסם של הצרכנים באמצעות עלויות הארנונה והמיסים העירוניים, וגורמות לעלות שנתית של 215 ₪ נוספים למשק בית לשנה לפינוי פסולת המזון העודפת שנזרקה.
יוקר המחיה – התייקרות המזון
מעבר להוצאה העודפת הישירה של משקי הבית עבור מזון שרכשו ולא נצרך, קיימת השפעת נוספת הנובעת מאובדן המזון בכל שלבי שרשרת הערך הקודמים לצריכה. מבחינה כלכלית, עלות המזון משקפת את כלל עלויות היצור והמכירה בכל שלבי שרשרת הערך – גידול, יצור, אריזה, שינוע ושיווק.
לכן, מחיר המזון ברשתות השיווק מגלם את אובדן המזון במקטע הקמעונאי. בדומה, מחיר המזון הסיטונאי משקף את אובדן המזון במקטעי החקלאות והתעשייה. בסופו של דבר עלויות האובדן בכל שלבי שרשרת הערך מתגלגלות לכיסו של הצרכן, וגורמות לעלות שנתית נוספת של 3,250 ₪ באמצעות התייקרות של כ-11% במחירי המזון.
אובדן מזון השפעה על יוקר המחיה
יוקר המחיה – השפעה בריאותית מאי מימוש פוטנציאל הצלת מזון
ההשפעות הבריאותיות הנלוות לאבדן מזון מתוך אי מימוש פוטנציאל הצלת מזון ובהתאם אי צמצום אי הביטחון התזונתי משפיעות באופן עקיף על יוקר המחייה.
אי-ביטחון תזונתי מהווה, גורם סיכון לתחלואה כרונית ונפשית, וברמה הלאומית מביא לעליה בהוצאות בריאות. עלויות אלו מבטאות את העלות הבריאותית התוספתית למשק כתוצאה מאי-ביטחון תזונתי בקרב האוכלוסייה. השפעות בריאותיות אלו נאמדות בכ-5.2 מיליארד ₪ למשק הישראלי בשנת 2022 ובכ-1,850 ₪ למשקי הבית [ראו פרק 8].
יוקר המחיה – השפעה סביבתית מפליטות גזי חממה ומזהמי אוויר
ההשפעות הסביבתיות הנלוות לאובדן מזון משפיעות באופן עקיף על יוקר המחייה. לפליטת מזהמים לאוויר השפעות חיצוניות שליליות על בריאות האדם ועל הסביבה אשר עלותן מושתתת על המשק בכללותו בעיקר כהוצאה על בריאות. על מנת להביא אותן בחשבון ולשקף את השפעתן, מחושבים ערכי העלויות החיצוניות כתוצאה מההשפעות הסביבתיות השליליות. עלויות חיצוניות אלו מבטאות ערך כספי של אובדן רווחה חברתית מפליטת מזהמים (25). השפעות סביבתיות אלו נאמדות בכ-1.5 מיליארד ₪ למשק הישראלי בשנת 2022 ובכ-235 ₪ למשק בית [ראו פרק 9].
מעבר להשפעה הישירה על יוקר המחיה, לאובדן המזון ולפינוי והטמנת הפסולת עלויות עקיפות הנובעות הן מהשפעות עקיפות של שינוע הפסולת, שריפת דלקים, נזק סביבתי הנוצר עקב פליטות של גזי חממה שנמדדו בדו"ח זה, כמו כן, קיימות השפעות נוספות כגון עומס על הכבישים, וזיהום קרקע שאינן כלולות באומדן העלות הסביבתית בדו"ח [ראו פרק 9].
הטמנת הפסולת האורגנית בקרקע גורמת לפסולת זו להתפרק ובתהליך זה נפלט גז מתאן, גז חממה אשר פוטנציאל ההתחממות הגלובלית שלו (Global Warming Potential – GWP) גבוה פי 84 ביחס לפחמן דו-חמצני בטווח הקצר (20 שנה), ופי 28 בטווח הארוך (100 שנה) (26).
על פי ממצאי דו"ח אובדן המזון לשנת 2022, 990 אלף טונות של פסולת אובדן מזון ביתית נשלחה להטמנה, וגרמה לתוספת של כ-310 אלף נסיעות בשנה של משאיות פינוי אשפה הגורמות לזיהום אוויר, גודש בכבישים ומפגעי רעש ותאונות. לכן, מעבר לאובדן מזון בשווי של 9.5 מיליארד ₪ בצריכה הביתית, ועלות של 0.5 מיליארד ₪ לפינוי פסולת אובדן המזון הביתית, נגרמו גם עלויות חיצוניות נוספות הנובעות מהשפעות של גודש התנועה ואיכות הסביבה.
