3.42 מיליארד ₪

העלות הסביבתית של אובדן מזון בישראל
מתוכה 1.35 מיליארד ₪ בשל אובדן מיותר של משאבי טבע, 1.27 מיליארד ₪ בשל פליטות גזי חממה ומזהמי אוויר ו-800 מיליון ₪ עלות ישירה של הטיפול בפסולת.

השפעות ועלויות סביבתיות של אובדן ובזבוז מזון

המגבלות שהוטלו במהלך משבר הקורונה ושינוי התנהגות הצרכנים, הביאו לירידה בסך אובדן המזון אשר הקטינה את ההשפעה הסביבתית של אובדן המזון בכ-100 מיליון ₪.

עיקר הירידה באובדן נובעת ממקטעי הקמעונאות והצריכה. ירידה בהיקפי האובדן במקטע הקמעונאות נגרמה בשל מעבר מרכישה בשווקים הפתוחים לרכישה ברשתות השיווק ובאונליין. ואילו הירידה באובדן במקטע הצריכה נבעה בשל מעבר לצריכה ביתית על חשבון צריכה מוסדית. מנגד חלה עליה בעלויות הסביבתיות לטונה פליטת מזהמי אוויר וגזי חממה (35) של כ-300 מיליון ₪
ועל כן ההשפעה הכוללת הינה עלייה של כ-200 מיליון ₪ בעלות הסביבתית.

35. לפי ערכי עלויות חיצוניות הספר הירוק 2020, המשרד להגנת הסביבה

מעבר לכך חלה ירידה בנסיעות של משקי בית לביצוע קניות, אותה החליפו שירותי המשלוחים דבר שהקטין מעט את הנסועה והפליטות הנובעות מכך. במקביל לכך, בשוק המוסדי חל שינוי בשיטת הגשת המזון ממזון המוגש ב"בופה" להגשת מזון ארוז מראש אותו הצרכן אוסף וצורך במקום אחר, על כן גם חל גידול בכמות האריזות. למרות זאת לשינויים אלו השפעה קטנה יחסית ביחס לעלות הסביבתית הכוללת.

הליך ייצור המזון מצריך שימוש במשאבים מגוונים, בהם: קרקע, מים, דשנים, כימיקלים ואנרגיה ואחראי על כחמישית מכלל פליטות גזי החממה בעולם (36). רבים מהמשאבים הנדרשים לגידול וייצור המזון, אינם מתחדשים (37) והשימוש בהם טומן בחובו סיכון לפגיעה פוטנציאלית במים, בקרקע, באוויר ובמגוון הביולוגי בעולם.

העלות הסביבתית של אובדן מזון בישראל לשנת 2020 נאמדת בכ-3.42 מיליארד ₪. מתוכה כ-1.35 מיליארד ₪ כתוצאה מאובדן מיותר של משאבי קרקע ומים, כ-1.27 מיליארד ₪ מפליטות גזי חממה ומזהמי אוויר וכ-0.8 מיליארד ₪ עלות ישירה של הטיפול בפסולת (38).
אובדן המזון (כולל אריזות) במקטעים השונים (ללא המקטע החקלאי) מייצר כ-1.9 מיליון טונות פסולת עירונית, המהווה כ-34% מהיקף הפסולת העירונית בישראל.

38. הנתונים עוגלו לצורך נוחות ההצגה

על אף ההשפעות הסביבתיות השליליות של גידול וייצור מזון, חקלאות אינה נתפסת כענף מזהם ועל פי רוב לא מוטלים עליה היטלים ומיסים סביבתיים. זאת מאחר וההשפעות החיצוניות החיוביות של צריכת מזון, גבוהות מההשפעות החיצוניות השליליות של ייצור מזון. במדינות מפותחות רבות אף קיים סבסוד ישיר או עקיף של ייצור המזון או צריכתו.

אולם, כאשר מדובר באובדן מזון, כלומר מזון אשר מיוצר ואינו נצרך, חלות מלוא ההשפעות הסביבתיות השליליות הכרוכות בגידול וייצור המזון, וכן בהשלכתו והטיפול בו כפסולת, מבלי שאיש נהנה מההשפעות החיוביות של צריכתו. מכאן שאובדן מזון מהווה נטו פגיעה בסביבה.

בשנים האחרונות גוברת ההכרה בעולם בבעיית אובדן המזון. על מנת לסייע במאמץ העולמי, עמלים באו"ם ובארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO) על הטמעת מדד בינ"ל אחיד לאמידת היקף אובדן המזון ברחבי העולם. בנוסף, השיק האו"ם ב-2019 דו"ח חדש (39), אשר מדגיש את החשיבות של בחינת הקשרים סביבתיים של אובדני המזון בנוסף לאלו הכלכליים – חברתיים; הדו"ח גורס כי שימוש בגישת הערכת מחזור חיים (LCA) של אובדני המזון והטיפול בהם כפסולת, עשוי לסייע בגיבוש מדיניות לצמצום אובדן מזון.

מדיניות לצמצום אובדני מזון עשויה לכלול צעדים שונים אשר יביאו לכדי הפחתה במקור של עודפי המזון, עידוד הצלת עודפים של המזון וכן עידוד הטיפול בהם בקומפוסטציה ועיכול אנאירובי על פני הטמנתם. מדינות ברחבי העולם עושות שימוש בכלי מדיניות שונים במטרה להקטין את אובדני המזון.

3.42 מיליארד ₪ העלות הסביבתית של אובדן מזון בישראל, מתוכה:

chapter 10 info 1
* עלות אובדן משאבי טבע מופנמת בעלות השוקית של כ-20.3 מיליארד ₪ מאובדן מזון

הבחינה בפרק זה מתמקדת בהשפעות סביבתיות לשנת 2020 כתוצאה מפליטות גזי חממה ומזהמי אוויר לאורך שרשרת ייצור המזון, צריכתו והשלכתו, באובדן משאבי הטבע (מים וקרקע) כתוצאה מאובדן זה וכן בהשפעות העולות מהצורך בטיפול בו כפסולת. כימות העלויות החיצוניות של פליטות גזי חממה ומזהמי אוויר נעשה בהתבסס על מתדולוגיית ארגון המזון והחקלאות של האו"ם 40. השפעות חיצוניות-סביבתיות הנוגעות לאיכות המים והקרקע כמו גם פגיעה במגוון הביולוגי לא נבחנו בשלב הזה. על כן הערכת העלויות הסביבתיות כתוצאה מאובדן ובזבוז מזון בישראל המובאת בפרק זה מהווה אומדן חסר, ובסיס להערכת עלות סביבתית כוללת מאובדן ובזבוז מזון בישראל בשנים הבאות.

חשוב לציין כי כימות ההשפעות הסביבתיות המובא בפרק זה, כולל אך ורק השפעות שמקורן בתחומיה הגיאוגרפים של מדינת ישראל. משאבי טבע שהושקעו בגידול מזון מחוץ לגבולות ישראל וכן הפליטות מתהליך הגידול והייצור לא נכללו במסמך זה. קטגוריות מזון דוגמת דגנים ומוצרי בשר, הינן בעלות היקף יבוא גבוה יחסית מתוך סך הצריכה בהן בישראל, ולכן סך ההשפעות הסביבתיות של מזון שהושלך בישראל גדול מסך ההשפעות הסביבתיות אשר כומתו בפרק זה.

40. FAO, Food Waste Footprint Full Cost Accounting, 2014

6%

מפליטות גזי החממה בישראל מקורן באובדן המזון

ההשפעות הסביבתיות של ייצור המזון על כלל שלביו (ייצור, עיבוד, שיווק, צריכה והשלכה) מקורן בצריכת אנרגיה ובשימוש במשאבים, והן משתנות בין סוגי גידולים שונים. עלויות אלה מתווספות לעלות הכלכלית והסביבתית של הטיפול בפסולת המזון האבוד ופסולת האריזות.

בצד אובדן המזון בישראל בשנת 2020, ירדו לטימיון משאבים נוספים: 1,230 מיליוני קוט"ש חשמל, שווה ערך לכמות החשמל הנדרשת לייצור מחשבים ומיכשור אלקטרוני וחשמלי בישראל בשנה; 70 אלפי טונות של דלק היכולים להספיק לתידלוק של כ-160 אלף מכוניות במשך שנה; 180 מיליוני מ"ק של מים שפירים אשר יכלו למלא 56,000 בריכות אולימפיות ריקות במים ו-210 מיליוני מ"ק של מי קולחין; 1 מיליון דונם קרקע חקלאית, שווה ערך ל-20 פעמים שיטחה של העיר תל אביב; 200 אלף טונות פסולת (אריזות, פסולת תעשייתית וכד'); 50 אלפי טונות דשנים; וכן פליטות אמוניה מהחי בהיקף של כ-3,000 טונות בשנה.

כל אלו תרמו לפליטתם של 5 מיליון טונות גזי חממה בשנת 2020 בישראל כתוצאה מאובדן מזון, המהווים כ-6% מסך פליטות גזי החממה בישראל. בהחלטה מספר 171 של הממשלה מיום 25.07.2021 בנושא מעבר לכלכלה דלת פחמן 41 נקבע יעד לאומי מעודכן של 27% הפחתה בפליטות גזי חממה עד לשנת 2030, ושל 85% עד לשנת 2050, ביחס לפליטות גזי חממה בשנת 2015. נוסף על כך, ערב פסגת האקלים בגלזגו הכריז ראש הממשלה על העלאת יעד צמצום פליטות הפחמן, כך שעד שנת 2050 ישראל תגיע ליעד של אפס פליטת גזי חממה.
41. מעבר לכלכלה דלת פחמן  (🔗 קישורית)
על מנת להשיג יעדים אלה קבעה ממשלת ישראל, באותה החלטה, יעדים מגזריים להפחתת פליטות גזי חממה ולייעול צריכת האנרגיה במשק בהם "הפחתת פליטות גזי חממה שמקורן בתחום הפסולת המוצקה עד לשנת 2030 בהיקף של 47% לכל הפחות ביחס לפליטות שנמדדו בשנת 2015", "הפחתת פליטות גזי חממה שמקורן בתחום הפסולת העירונית עד לשנת 2050 בהיקף של 92% לכל הפחות ביחס לפליטות שנמדדו בשנת 2015, אשר עמדו על 5.5 מיליון טונה" וכן "הפחתה בשיעור של 71% בכמות הפסולת העירונית המוטמנת עד לשנת 2030 ביחס לכמות הפסולת העירונית שהוטמנה בשנת 2018, אשר עמדה על כ-4.5 מיליון טונה". הפחתת היקפי אובדן המזון בישראל תסייע במאמץ הלאומי לעמידה ביעדים להפחתת פליטות גזי חממה ולהפחתת הטמנת פסולת עירונית.

עם המים שאבדו כתוצאה מאובדן ובזבוז מזון ניתן למלא:

56,000 בריכות אולימפיות

במדינה צחיחה כישראל, המים הינם משאב יקר ומוגבל. 180 מיליוני מ"ק מים שפירים אשר ירדו לטימיון יחד עם אובדני המזון, יכלו להעלות את מפלס הכנרת במעל מטר או לספק מים לכ-3.5 מיליון תושבים בשנה (42).

בחינת עלויות המים אשר ירדו לטימיון יחד עם המזון שהושלך מלמדת כי כ-600 מיליוני ₪ היא עלות המים האבודים למשק הישראלי.

42. צריכת מים ביתית למגורים
משאב יקר ומוגבל נוסף בישראל הוא משאב הקרקע. עלות משאב הקרקע החקלאית אשר שימשה לגידול מזון שהושלך, בשטח של 1 מיליון דונם, מייצגת שווי של כ-0.8 מיליארד ₪.

התפלגות עלויות הסביבתיות כתוצאה מאובדן מזון
2020 לפי מחולל העלות, מיליארדי ש"ח

chapter 10 info 2
מקור: אומדני BDO, המספרים עוגלו לנוחות ההצגה

אובדן מזון מהווה כשליש מהיקף הפסולת הביתית בישראל

ההשפעה הסביבתית של אובדן מזון אינה נובעת רק מייצור עודף של מזון ודפוסי צריכה שבצידם אובדן משאבי טבע ופליטות מזהמים, אלא גם מאופן הטיפול במזון לאחר השלכתו. טיפול בפסולת המזון לאחר שנזרקה, והטמנת פסולת מזון בפרט גורמות להשפעות סביבתיות נוספות. ידוע, כי 34% מהרכב הפסולת הביתית בישראל הינו פסולת אורגנית שמקורה במזון (43).
לפיכך, אובדן מזון מגדיל את היקף הפסולת הנדרש לטיפול וכן בהעדר הפרדת פסולת, פוגע ביכולת למחזר חומרים אחרים המצויים בפסולת הביתית.

43. לפי סקר הרכב הפסולת שנערך למשרד להגנת הסביבה, 2013

מרבית הפסולת המושלכת בישראל מועברת להטמנה, לה השפעות סביבתיות שליליות רבות. הטמנת פסולת מצריכה שטחים נרחבים ועל כן תורמת לדלדול משאב הקרקע בישראל; כמו כן, מגוון מזהמי אויר נפלטים משינוע פסולת לאתרי הטמנה מרוחקים ברחבי ישראל, זאת בנוסף לפליטת גזי חממה; הטמנת הפסולת עלולה גם להביא לזיהום מים וקרקע בקרבת המטמנה כתוצאה מחילחול חומרים שאינם ידידותיים לסביבה לשכבות המים והקרקע (44).

44. עלויות זיהום מים וקרקע לא כומתו בעבודה זו.

הפסולת העירונית בישראל נאמדת בכ-5.6 מיליון טונות בשנה (45). אובדן המזון בישראל נאמד בכ-2.5 מיליון טונות בשנת 2020, מתוכו, כ-1.6 (46) מיליון טונות פסולת מזון אשר עבורה נדרש טיפול קצה (כחלק מהפסולת העירונית המטופלת בישראל). נוספת על כך פסולת אריזות מאובדן מזון בסך 200 אלף טונות וסך הכל 1.8 מיליון טונות פסולת מזון ואריזות, המהווים כשליש מהיקף הפסולת בישראל, ואשר נדרשים בטיפול. לצורך טיפול בכמות כזו של פסולת נדרשות כ-180 אלף משאיות דחס (47) לאיסוף ופינוי הפסולת. הדבר שווה ערך לכ-495 משאיות עמוסות פסולת בכל יום במשך שנה שלמה.

45. אומדני המשרד להגנת הסביבה לשנת 2018.
46. כ-850 מיליון טונות היא פסולת מזון מהשלב החקלאי אשר נותרת בשדה על פי רב ולא נדרש טיפול בה.
47. משאיות דחס בעלות קיבולת של 10 טונות.

עלויות סביבתיות כתוצאה מאובדן מזון בישראל 2020
לפי השלב בו הושלך המזון, מיליוני ₪

chapter 10 info 3
* השלב החקלאי כולל במודל גם את האובדנים משלב הטיפול והאריזה.
** בשלב הצריכה: לא נכללו פליטות בשל שימוש במים, חשמל וגז ביתי.

היקף הפסולת המצריך טיפול דורש הקצאת משאבים רבים, ביניהם תמיכה כלכלית וסטטוטורית בפתרונות מיון וקצה. עלות הטיפול בפסולת מורכבת ממספר גורמים בהם: עלויות אצירה, איסוף ופינוי פסולת, עלויות תחנות מיון ומעבר, עלויות הובלה כמו גם עלות הטיפול עצמו בהתאם לסוג הטיפול הנדרש וכן היטל הטמנה. העלות השנתית הישירה לטיפול בפסולת מזון ואריזות בישראל שמקורם באובדן מזון (48) עומדת על 0.8 מיליארד ₪ (לפי אומדני עלות טיפול בפסולת של המשרד להגנ"ס, מדיניות פסולת 2030). מעבר לכך, העלות החיצונית של פליטות גזי חממה ומזהמי אוויר מטיפול בפסולת עומדת על 0.5 מיליארד ₪. סך העלות הכלכלית, הישירה והחיצונית, לטיפול בפסולת כתוצאה מאובדן מזון בישראל לשנת 2020, עומדת על כ-1.3 מיליארד ₪.

48. לא כולל אובדן מזון בחקלאות.

50%

מהנזק הסביבתי נגרם מהשלכת מזון ע"י הצרכנים

כימות ההשפעות הסביבתיות הנוגעות לתוצרת החקלאית מתייחס לכל מחזורי החיים של המוצר, לרבות הייצור, הטיפול לאחר הקטיף, האחסון, העיבוד, ההפצה, הצריכה וההשלכה. ככל שהמוצר אובד או מושלך בשלב מאוחר יותר של ההליך, כך גדלה ההשפעה הסביבתית שלו. זאת מכיוון שטביעת הרגל הסביבתית של פסולת מזון נובעת מ-3 גורמים שונים: ההשפעות הנובעות מהשלב בשרשרת הערך בו הושלך המזון; ההשפעות הנובעות מסוף חיי המוצר כפסולת; השפעות השלבים הקודמים (במידה וקיימות).

אובדן מזון בשלב הצריכה אחראי על כ-50% מהעלויות הסביבתיות של אובדן המזון. מוצר שהושלך לפח ע"י הצרכנים מגלם בתוכו גם את ההשפעות הסביבתיות אשר כרוכות בגידולו, בשינועו, בעיבודו ובהפצתו, טרם הגיע לצרכן. בשנת 2020 בשלב הצריכה (49) נזרק מזון בשווי 10.5 מיליארד ₪ ובהיקף של 1.2 מיליון טונות (כולל אריזות). בנוסף לעלות אובדן המזון, נגרם נזק כלכלי מיותר של עלות טיפול בפסולת, המשולם ע"י הצרכנים בעקיפין באמצעות התשלומים לעיריות, בהיקף של כ-0.5 מיליארד שקלים, ונזק סביבתי בהיקף של כ-0.7 מיליארד שקלים כתוצאה מפליטות גזי חממה ומזהמי אוויר.

49. שלב הצריכה כולל צריכה ביתית וצריכה מוסדית

בשנת 2020, בעקבות משבר הקורונה והסגרים שפקדו את המדינה בעקבותיו, ירדה נסועת משקי הבית בישראל לרכישת מזון. במקביל, גדלה כמות משלוחי המזון לבתים. ההנחה היא כי מסלולי הנסיעה של משלוחי המזון מייעלים את צריכת הדלק במגזר הצרכני ובהתאם בשנת 2020 נצרכו פחות דלקים במקטע הצריכה הביתית וכתוצאה מכך קטן הזיהום כתוצאה מנסועה לרכישת מזון במקטע זה.

במקביל, בחודשי הסגר נצפתה עלייה בהיקף אריזות המזון הן כתוצאה ממשלוחי מזון מהרשתות הקמעונאיות והן כתוצאה ממשלוחי מזון ממסעדות.

בחינת ההשפעות הסביבתיות לפי השלב שבו נוצרה ההשפעה הסביבתית, מראה כי מקורן של כ-60% מן ההשפעות הינן בשלב החקלאי. זאת מכיוון שסך העלויות המשוייכות למזון אשר הושלך בשלבים אחרים: בעיבוד, בהפצה או בצריכה, מגלמות גם עלויות כתוצאה מהשפעות השלבים הקודמים לשלב בו הושלך.

העלות הסביבתית של המזון האבוד לפי השלב בו הושלך

מוצרי מזון אשר מקורם מן החי - בעלי ההשפעה הסביבתית הגדולה ביותר

בחינת ההשפעה של קטגוריות מוצרי המזון השונים על הסביבה, מעלה כי מוצרי מזון אשר מקורם מן החי הם בעלי ההשפעה הסביבתית הגדולה ביותר. גורמי העלות הסביבתית משתנים בין סוגי המזונות השונים, עבור מזון אבוד שמקורו בבשר/ביצים/דגים. כמחצית מהעלות הסביבתית נובעת מאובדן משאבי טבע, עבור מוצרי חלב עיקר העלות נובעת מפליטות גזי חממה ומזהמי אויר, ואילו עבור פירות וירקות העלות מתחלקת באופן שווה בין עלות טיפול בפסולת, אובדן משאבי טבע ופליטות גזי חממה ומזהמי אויר.

עלות סביבתית מצטברת לק"ג מזון אבוד בישראל 2020

chapter 10 info 5
מקור: אומדני BDO

השוואה בינלאומית, פליטות גזי חממה מאובדן מזון

(50)

על פי הערכות של ה-FAO, היקף המזון האבוד בעולם עומד על כ-2.5 מיליארדי טונות בשנה. הכמות הכוללת של גזי חממה הנפלטים כתוצאה מיצור וגידול מזון שלא נצרך, הוערכה על ידי ה-FAO בכ-3.3 מיליארד טונות. כמות זו כוללת את פליטות גזי החממה הנוצרות בכל אחד משלבי גידול וייצור המזון, כמו גם הפליטות הכרוכות בהשלכת המזון ובטיפול בו כפסולת (51) .

50. השוואה הבינלאומית הינה על בסיס נתונים בשנים קודמות (טרום קורונה) זאת בשל העובדה כי עדיין לא פורסמו נתונים רשמיים על השפעות הקורנה על אובדן מזון במהלך שנת 2020.
51. כיוון שבמחקר ה-FAO לא כומתו פליטות מזהמי האוויר כתוצאה מייצור והשלכת מזון, ההשוואה המובאת להלן עוסקת אך ורק בפליטות גזי חממה כתוצאה מאובדן מזון.

העלות הסביבתית הגלובלית של פליטות גזי החממה כתוצאה מאובדן מזון הוערכה ע"י ה-FAO בכ-394 מיליארד דולר בשנה (52). עלות זו תלויה בתנאים מקומיים, ומשתנה בהתאם לסוגי הגידולים החקלאיים.

52. הוערכה על ידי ה-FAO בשנת 2014.

ממחקר ה-FAO ומהנתונים בגרף מטה, עולה כי בהשוואה בינלאומית, פליטת גזי החממה לנפש כתוצאה מייצור וגידול מזון שלא נצרך, דומה יחסית בין אזורים שונים בעולם כאשר האובדן מתרחש בשלבים מוקדמים בשרשרת הערך – בשלבים של חקלאות וטיפול ואריזה (100 עד 200 ק"ג גזי חממה לנפש).

לעומת זאת קיים שוני גדול בין אזורים שונים בפליטות לנפש בשלבים מתקדמים יותר בשרשרת הערך – עיבוד, הפצה וצריכה (100 עד 700 ק"ג גזי חממה לנפש).

ניכר כי הפערים בפליטות גזי החממה בין אזורים בעלי הכנסה בינונית וגבוהה כדוגמת אירופה וצפון אמריקה, לבין אלו בעלי הכנסה נמוכה כדוגמת אפריקה ודרום מזרח אסיה, נובעים מהבדלים בשיעור אובדני המזון בשלבים השונים בשרשרת ערך המזון, הרגלי תזונה שונים (צריכת מזון מן החי מובילה לפליטות רבות יותר של גזי חממה) וכן שיטות גידול שונות (חקלאות מתועשת יותר מביאה לפליטות רבות יותר של גזי חממה).

בישראל, 5 מיליון טונות גזי חממה נפלטים כתוצאה מייצור וגידול מזון שלא נצרך, ומהווים כ-6% מגזי החממה הנפלטים בה בשנה. מרבית אובדן המזון המתרחש בישראל הוא בשלב הצריכה, מוצרים מן החי נמצאים בתפריט של מרבית משקי הבית ושיטות הגידול בחקלאות מתועשות, ובהתאם פליטת גזי החממה לנפש גבוהה מהממוצע העולמי, ועומדת בקנה אחד עם זה האירופאי.

פליטות גזי חממה מאובדן מזון לפי אזור גיאוגרפי, ק"ג לנפש

chapter 10 info 6
מקור: FAO וניתוחי BDO.