20%
אי-ביטחון תזונתי בעולם ובישראל
בהתאם להגדרות ארגון הבריאות העולמי (WHO) והאו"ם, אשר משמשות גם את הביטוח הלאומי בישראל, ביטחון תזונתי מושג באמצעות עמידה בארבעה ממדים:
1. זמינות פיזית של המזון
היצע המזון ואספקתו ברמה הלאומית – אספקה וגישה סדירה למזון בטוח ומזין, בכמות מספקת ובאיכות המאפשרת גדילה והתפתחות תקינים וקיום אורח חיים פעיל ובריא.
2. נגישות למזון
ברמת משק הבית – קיום די משאבים כדי להשיג מזון בכמות מספקת.
3. צריכת מזון
גיוון תזונתי והרגלי אכילה ברמת הפרט כמו גם קיום תנאי תברואה, מים ומודעות משק הבית לשימוש הולם במזון.
4. יציבות בגישה למזון
עליה להתקיים בכל הרמות
ביטחון תזונתי מתייחס לא רק לצריכה מספקת של מזון, המונעת רעב, אלא גם לאיכות המזון. כך, מימוש הזכות למזון לא נמדד בערכים קלוריים גרידא, וקשור גם לאיכות המזון. נגישות כלכלית לסל מזון בריא, שמבטיח תזונה הולמת, החיונית לתפקוד פיזי, נפשי וקוגניטיבי, היא אלמנט הכרחי למימוש ביטחון תזונתי.
בשנת 2022 פורסם דו"ח The State of Food Security and Nutrition in the World של ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO) בשיתוף ארגון הבריאות העולמי, ובו אומדני שיעורי אי-ביטחון תזונתי במדינות העולם. מממצאי הדו"ח עולה כי החל משנת 2020, חלה הרעה במדדי הביטחון התזונתי ברחבי העולם.
השפעות ארוכות טווח של מגפת הקורונה, הפרעות בשרשראות האספקה העולמיות, השפעות כלכליות ממלחמת רוסיה-אוקראינה והשפעתה על תפוקת דגנים בנוסף לאירועי אקלים קיצוניים הביאו לעליה במחירי המזון. עליה זו הובילה לגידול בכמות האנשים אשר אין באפשרותם לצרוך סל מזון בריא.
שיעור אי-ביטחון תזונתי בקרב האוכלוסייה, ממוצע 2019-2021
אי-ביטחון תזונתי בישראל
על פי עיבודי BDO לאומדני דו"ח הביטוח הלאומי שפורסם בדצמבר 2021 שיעור משקי הבית החיים באי-ביטחון תזונתי בשנת 2021 עמד על 16.2%. בתוך כך כ-8.2% נמצאים במצב של אי-ביטחון תזונתי חמור וכ-8% מצויים במצב של אי-ביטחון תזונתי מתון או קל. על פי דו"ח זה, מדד אי השוויון (מדד ג'יני) (26) בשנת 2022 בישראל עלה בכ-1% לפני מתן תמיכות ומענקים, ביחס לשנת 2021, ודירג את ישראל חמישית במדד זה מבין מדינות ה OECD, אחרי צ'כיה, מקסיקו, טורקיה, וארה"ב. אי שוויון בחלוקת הכנסות הינו אחד מהאתגרים המרכזיים העומדים בפני המשק הישראלי כאשר אי-ביטחון תזונתי הינו אחד התוצרים של חוסר שוויון בחלוקת הכנסות במשק.
דירוג ישראל במדד ג'יני - אי שוויון
על פי נתוני ה-OECD אשר בוחן את תחולת העוני אחרי מיסים והעברות (27) ישראל הינה המדינה בעלת תחולת העוני הגבוהה ביותר בקרב מדינות ה-OECD אולם תחולת העוני בה דומה לזו האמריקאית.
לפי מדד הביטחון התזונתי של ה"אקונומיסט" לשנת 2022, ישראל מדורגת במקום ה-24 במונחי ביטחון תזונתי מתוך מדינות ה-OECD, ירידה של 12 מקומות מהשנה שעברה. להערכתנו, שיעור אי-הביטחון התזונתי החריג בישראל נובע משתי סיבות עיקריות: משקלה הגבוה של ההוצאה על מזון מתוך ההוצאה על צריכה פרטית בישראל והיעדר מדיניות לאומית לטיפול באי-ביטחון תזונתי דוגמת מדיניות בולי המזון אשר קיימת בארה"ב.
שיעור ההוצאה על מזון מתוך ההוצאה על צריכה פרטית בישראל היא כ 18% (28), ומדורג במקום השישי מתוך מדינות ה-OECD. המשמעות היא, שמשק בית המוציא לדוגמא כל חודש סכום כולל של כ-20 אלף ₪ בעבור מוצרי צריכה שונים, יוציא כ-3,600 ₪ על מזון (29). אוכלוסייה החיה באי-ביטחון תזונתי אף תוציא שיעור גבוה יותר מסך ההוצאה שלה על מזון, כך שתאלץ לצמצם בהוצאות אחרות כגון חינוך, פנאי, רווחה ועוד. יש לציין כי נתונים אלו אינם לוקחים בחשבון את איכות המזון הנרכש (עד כמה הוא תורם לבריאות הצורכים אותו), וניתן לשער שמשפחות החיות באי-בטחון תזונתי בוחרות גם לרכוש מזון זול יותר ובריא פחות.
לפיכך, מדיניות הצלת מזון וחלוקתו לשכבות מוחלשות הינה מדיניות רווחה אפקטיבית בישראל, בה חלק נכבד מההוצאה של משקי הבית הינה על מזון.
דירוג ישראל במדד ג'יני - אי שוויון
למדיניות זו גם יתרון בריאותי. הצלת מזון במיקוד על ירקות ופירות, מאפשרת אספקת מזון בריא לאוכלוסיות באי-ביטחון תזונתי, תוך הבטחת תזונה הולמת החיונית לתפקוד פיזי, נפשי וקוגניטיבי.
כדי לבחון את האפקטיביות של הצלת מזון ככלי מדיניות להגדלת הביטחון התזונתי בישראל, התבסס הדו"ח על המתודולוגיה של צ'רניחובסקי ורגב (30) שמגדירה את ההוצאה הנורמטיבית כהוצאה הממוצעת לנפש, של משקי בית מעשירוני ההכנסה שני עד חמישי במדינה.
דירוג ישראל במדד ג'יני - אי שוויון
לפי סקר הוצאות משקי בית בישראל, ההוצאה הנורמטיבית לנפש על מזון (31) עומדת על כ-900 ₪ לחודש. הניתוח בפרק זה (ראה תרשים מטה) מראה כי בשני המאיונים התחתונים (במונחי צריכה לנפש), היקף ההוצאה על מזון הינו כמחצית מהרמה הנורמטיבית.
נוסף על כך, מהניתוח עולה כי ההוצאה הנורמטיבית החודשית על פירות וירקות בישראל עומדת על 134 ₪ לנפש, וגבוהה מההוצאה על פירות וירקות של ארבעת העשירונים התחתונים (במונחי צריכה לנפש).
דירוג ישראל במדד ג'יני - אי שוויון
