485 אלף
ממצאי דו"ח האו"ם 2024: בזבוז המזון בשלב הצריכה גבוה מהערכות קודמות וממשיך לגדול
השוואה בין-לאומית, אובדן מזון ומדיניות לצמצומו
אובדן מזון בעולם
אובדן מזון ((food loss מוגדר על ידי ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO) כירידה בכמות או בערך התזונתי של חלקים אכילים של מזון המיועד לצריכה אנושית, לאורך שרשרת הייצור וההפצה, אך לפני שלב הצריכה הסופית, להבדיל מבזבוז מזון (Food Waste), אשר מתרחש בשלב הצריכה (ביתי, מסחרי ומוסדי).
בשנת 2011 פרסם ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO) את הדוח הגלובלי הראשון בנושא אובדן ובזבוז מזון, והעריך כי מדי שנה אובדים או מתבזבזים ברחבי העולם כ־1.3 מיליארד טון מזון, שהם כשליש מכלל המזון המיוצר לצריכה אנושית. בשנת 2021, עדכנה הסוכנות הסביבתית של האו"ם (UNEP) את ההערכות במסגרת פרסום דו"ח מדד בזבוז המזון העולמי (Food Waste
Index) והציגה אומדן כולל מעודכן של 1.7 מיליארד טון מזון אובד ומתבזבז בשנה. הדוח מ־2021 כלל לראשונה גם הערכה נפרדת לשלב הצריכה (הביתית והמוסדית), אשר נאמדה בכ־931 מיליון טון בשנה. בדוח העדכני לשנת 2024, עודכן נתון זה כלפי מעלה ל־1.05 מיליארד טון מזון בשלב הצריכה, תוך הוספת פירוט נוסף: כ־60% מהכמות מיוחסת לבתים פרטיים, כ־28% לשירותי מזון וכ־12% לקמעונות.
הממצאים מדגישים כי בזבוז המזון בשלב הצריכה מתרחש בכל המדינות – ללא תלות ברמת ההכנסה.
מדד אובדן המזון העולמי של האו"ם מצטט את ממצאי דו"ח אובדן מזון והצלת מזון בישראל של לקט ישראל, המשרד להגנת הסביבה ו-BDO
מדד אובדן המזון העולמי[1] נועד לתמוך בקידום יעד האו"ם לפיתוח בר קיימא[2], להפחתת אובדן המזון העולמי לנפש ב-50% עד לשנת 2030. זהו מדד משלים למדד אובדן המזון שפורסם על ידי ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO) שעניינו אובדן המזון בשלבי היצור החקלאי, המיון, האריזה והעיבוד התעשייתי.
דו"ח האו"ם קובע כי היקף אובדן המזון העולמי לא היה ברור דיו עד כה משום שההערכות הקודמות הסתמכו על נתונים ממספר קטן של מדינות, לרוב תוך שימוש בנתונים ישנים. דו"ח האו"ם החדש מציג תמונת מצב עדכנית, על בסיס נתונים מקיפים, על אודות אובדן מזון ברחבי העולם בשלבי הקמעונות והצריכה המוסדית והביתית, תוך ציון אומדן חדש של שיעור אובדן המזון העולמי.
הדו"ח מתכלל 84 מחקרים בנושא אובדן מזון במדינות השונות. 52% מהם אקדמיים, 33% בוצעו על ידי מוסדות ממשלתיים, 10% על ידי עמותות ו-6% על ידי גורמים אחרים. בהתייחסו לישראל, מצטט דו"ח האו"ם ומסתמך על ממצאי דו"ח אובדן מזון והצלת מזון בישראל של לקט ישראל, המשרד להגנת הסביבה, משרד הבריאות ו-BDO.
מממצאי דו"ח האו"ם המשתקפים בגרף מעלה, עולה כי אובדן המזון לנפש במקטע הצריכה בישראל דומה למקבילו בארה"ב ונמוך מזה שבאפריקה. אולם ניכר כי אובדן המזון לנפש במקטע הצריכה בישראל גבוה ממקבילו באירופה. דו"ח האו"ם לא נותן הסבר לפערים בהיקף אובדן המזון לנפש בין המדינות.
מחקר בנושא אובדן מזון ממשקי בית בישראל[1], שבוצע ע"י פרופ׳ אופירה אילון, ד"ר אפרת אלימלך ד"ר אייל ארט, מצא כי אם מיושמת הפרדת פסולת במקור משקי הבית מבזבזים פחות מזון. בישראל לא קיימת הפרדת פסולת במקור, בניגוד לנהוג במדינות אירופה. עובדה זו יכולה להסביר את האובדן הגבוה בישראל במקטע הצריכה.
האו"ם מגדיר את הטיפול בבעיית אובדן המזון כסוגיית מפתח לפיתוח בר קיימא ולצמצום אי הביטחון התזונתי בעולם. בדו"ח החדש שלו קובע האו"ם כי מאחר שאומדן היקף אובדן המזון העולמי אינו מהימן דיו על מדינות העולם למדוד ולעקוב אחר אובדן המזון בתחומן תוך קידום מדיניות סדורה וקידום הזדמנויות בלתי מנוצלות לטיפול בבעיית אובדן המזון. המלצה זו תואמת את הנעשה בארץ מזה תשע שנים, במסגרת הדו"ח הלאומי לאובדן מזון והצלת מזון של לקט ישראל ו-BDO, בשיתוף המשרד להגנת הסביבה, בחמש השנים האחרונות, ומשרד הבריאות בשנתיים האחרונות. ממצאי דו"ח זה כוללים את האומדן השנתי של היקף אובדן המזון בישראל, כמו גם המלצות מדיניות לטיפול בו. במובן זה ישראל הנה פורצת דרך.
בישראל, בה ההוצאה של משקי הבית על מזון מהווה מרכיב משמעותי מההוצאה על צריכה, לצד אתגר יוקר המחיה ולאור הקושי הגדל בנגישות למזון במהלך מלחמת חרבות ברזל, ישנה חשיבות מכרעת לטיפול בבעיית אובדן המזון. יתרה מכך, המצב בו מזון, שהוא בעל ערך כלכלי אלטרנטיבי, מושלך או מושמד, מעיד על קיומו של כשל שוק, המחייב מדיניות ממשלתית תומכת שתאפשר ניצול יעיל יותר של משאב זה.
על רקע אלו, ראוי לבחון כלי מדיניות מובילים בהם נעשה שימוש ברחבי העולם על מנת לצמצם אובדן מזון.
[1] אובדן מזון ממשקי בית, פרופ׳ אופירה אילון וד"ר אפרת אלימלך, אוניברסיטת חיפה, ד"ר אייל ארט, האוניברסיטה העברית, עבור לשכת המדען הראשי של משרד החקלאות בניהול מכון וולקני
כלי מדיניות לצמצום אובדן ובזבוז מזון בעולם ובישראל
בשיתוף אטלס מדיניות הצלת המזון העולמי[1]
ברחבי העולם נעשה שימוש בכלי מדיניות שונים במטרה להקטין את אובדני המזון. מדיניות לצמצום אובדן מזון עשויה לכלול צעדים שונים אשר יביאו להפחתה במקור של עודפי המזון, להצלת עודפים של המזון ויעודדו טיפול בהם בקומפוסטציה ועיכול אנאירובי תחת הטמנתם.
על רקע זה נעשית עבודה ברחבי העולם להנגשת מידע ומדיניות שנועדה להביא לצמצום אובדן מזון.
ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO) והתוכנית הסביבתית של האו"ם (UNEP) גיבשו מדדים בינלאומיים משלימים, שמאפשרים מדידה עקבית של היקף אובדן המזון ברמה הלאומית. מטרת המדדים היא להוות תשתית כמותית להשוואה בין מדינות, לאפשר גיבוש מדיניות מבוססת נתונים, ולעקוב אחר מגמות ויעדים לצמצום אובדן מזון לאורך זמן.
הנציבות האירופית תחת ה- EU Food Loss and Waste Prevention Hub (FLWPH) סוקרת ומשתפת מידע בנוגע למדיניות וחקיקה במדינות אירופה בתחום זה.
בחודש יוני 2023, הושק בישראל דו"ח תרומות עודפי מזון בישראל: מדריך משפטי והמלצות מדיניות", בשיתוף קליניקה למדיניות ומשפט מזון מאוניברסיטת הרווארד, פרויקט אטלס העולמי למדיניות הצלת מזון, המשרד להגנת הסביבה, רשת בנקי המזון העולמית ולקט ישראל.
הקליניקה למדיניות ומשפט מזון מבית הספר למשפטים באוניברסיטת הרווארד (FLPC)[1] ורשת בנקי המזון העולמית (GFN) [2] השיקו בפברואר 2019 את "אטלס מדיניות הצלת המזון העולמי -Global Food Donation Policy Atlas "[3]. עבודתם מתמקדת במדינות שאינן חברות באיחוד האירופי ומטרתה להביא לקידום מדיניות, חקיקה ורגולציה להצלת מזון וצמצום אובדנו כמו גם להסרת חסמים המקשים על כך.
פעילות שותפות אטלס כוללת:
- איתור והנגשת חקיקה הקשורה להצלת ותרומת מזון ברשימה מתעדכנת וגדלה של מדינות;
- ניתוח החסמים הנפוצים ביותר להצלת ותרומות מזון במדינות אלה;
- שיתוף שיטות עבודה מומלצות (best practices) במטרה להתגבר על חסמים אלו.
במסגרת זו מפורסם מידע רחב הכולל סקירות עומק בכל מדינה לגבי מגוון תחומי מדיניות ורגולציה שעניינם צמצום אובדן והצלת מזון. בין השאר, זיהה "אטלס" מספר כלי מדיניות מרכזיים בהקשר זה והצביע על מדינות שבהן הם מיושמים באופן מיטבי (Best practices).
Best practices לפי שותפות אטלס והנציבות האירופאית, בהשוואה לנעשה בישראל:
אוסטרליה – National Food Waste Strategy , 2017 [1]
- מטרתה להפחית אובדן מזון ב-50% עד לשנת 2030.
- לשם כך בוצע מחקר היתכנות להפחתת אובדן מזון ב-50% עד לשנת 2030. המחקר מצא כי המטרה תושג תוך 7 שנים תחת:
- השקעות משמעותיות בחדשנות
- מתן תמריצים
- אימוץ רגולציה קפדנית
- קידום התחייבויות וולונטרית לצמצום אובדן מזון
- מעורבות תעשיית המזון והחברה האזרחית
- בהתאם, נכתבה ופורסמה אסטרטגיה לאומית להפחתת אובדן מזון ע"י מחלקת החקלאות, המים והסביבה האוסטרלית (DAWE) הממוקדת ב-4 תחומים: קידום מדיניות תומכת, שיפור ביצועים במגזר העסקי, פיתוח שוק ושינוי התנהגות.
- המדיניות התומכת מתרכזת גם היא ב-4 תחומים:
- יצירת נקודת בסיס (baseline) לאומית של אובדן מזון ומתודולוגיה למדידת צמצומו ביחס למטרה;
- זיהוי תחומים רלוונטיים למיקוד השקעות;
- קידום התחייבויות וולונטרית לצמצום אובדן מזון;
- קידום חקיקה תומכת בהפחתת אובדן מזון ובהצלתו.
- עד כה התקדמות אל מול נקודת הבסיס טרם נמדדה.
ישראל
במהלך 2025 פורסמה לראשונה התוכנית לאומית לצמצום אובדן ובזבוז מזון של המשרד להגנת הסביבה. תהליך גיבוש התוכנית כלל מיפוי חסמים לאורך שרשרת הערך של המזון וזיהוי מענים רלוונטים שסוכמו לחמישה מהלכים מרכזיים: הנגשת מידע, רגולציית פסולת, שינוי התנהגות, הרחבת הצלת מזון וסנכרון ותיאום, המתמקדים בחלקם במניעה ובהפחתה במקור של היווצרות עודפים ובחלקם בהצלת מזון. בסך הכול מופו 16 ערוצי פעולה שונים תחת כל המהלכים ושני ערוצי פעולה רוחביים – הקמת תשתית ידע ומדידה לאומית והשקעה בחדשנות לצמצום אובדן ובזבוז מזון לאורך שרשרת המזון. הכנת התוכנית התבססה בין היתר עת תהליך היוועצות רחב בשיתוף של כ-130 בעלי עניין ומומחים.
התוכנית לצמצום אובדן ובזבוז מזון מהווה הרחבה של פעילות צוות משולב של המשרד להגנת הסביבה ומשרד החקלאות וביטחון המזון שפעל במסגרת התוכנית הלאומית לביטחון מזון.
[1] National Food Waste Strategy: Halving Australia’s Food Waste by 2030, Dep’t of Environ. & Energy 3 (2017), https://www.environment.gov.au/system/files/resources/4683826b-5d9f-4e65-9344-a900060915b1/files/national-food-waste-strategy.pdf
ארה"ב, קנדה רוב מדינות אירופה ואוסטרליה הכריזו על יעד לצמצום אובדן מזון ב-50% עד לשנת 2030.
ישראל
בשנת 2021 פורסמו שתי תכניות: תוכנית 100 הצעדים להתמודדות עם משבר האקלים שאושרה בממשלה ואסטרטגיה להפחתה במקור של פסולת.
בספטמבר 2025 פורסמה התוכנית הלאומית לצמצום אובדן ובזבוז מזון של המשרד להגנת הסביבה, במסגרתה הוגדרו גם יעדים לאומיים בשני תרחישי התקדמות:
- תרחיש מתון: 25% הפחתה בהיקף המזון האבוד עד שנת 2050 , גובש בהתאמה לתרחיש הביניים (תרחיש ההתייעלות) לפיתוח הייצור החקלאי, שנקבע בתוכנית הלאומית לביטחון מזון.
- תרחיש מתקדם: 50% הפחתה בהיקף המזון האבוד עד שנת 2050
בנוסף מגדירה התוכנית יעד להרחבת הצלת מזון בישראל, בשני תרחישי ההתקדמות:
- תרחיש מתון: הצלה של 10% מהיקף המזון האבוד עד שנת 2050 (22.5% מתוך בר ההצלה)
- תרחיש מתקדם: הצלה של 19% מהיקף המזון האבוד עד שנת 2050 (44% מתוך בר ההצלה)
ארה״ב
- תמיכה פדרלית מ-The Emergency Food Assistance Program (TEFAP) – כ-100$ מיליון ו-500$ מיליון בשנה לתמיכה אדמיניסטרטיבית והצלת מזון לארגונים מקומיים (בהתאמה).
- תוכניות מענקים פדרליות תומכות גם בבנקי מזון ובמאמצי הצלת מזון.
- במספר מדינות מוקצים כספים לתוכניות חירום לרכישת מזון.
צרפת
- קרן של 60 מיליון יורו במסגרת תכנית "תזונה טובה יותר לכל".
- נועדה לאפשר לנזקקים לקבל גישה למזון בריא ואיכותי יותר.
- הקרן תומכת בעמותות במטרה: שיוכלו לקנות מוצרים טריים (פירות, ירקות, קטניות ומוצרים לא מעובדים) תחת תוויות איכות כפי שהוגדרו בחוק EGalim
- הקרן תומכת בעמותות ובנקי מזון ושמה דגש על הצלת/רכישת מוצרים טריים לרבות פירות, ירקות וקטניות.
ישראל
במיזם לביטחון תזונתי 2022 ישנה הכרה במזון מוצל כחלופה לרכש.
נוסח המכרז מגדיר "מזון מוצל" כמזון ראוי למאכל בעל ערך תזונתי ובריאותי המוצל מפני השמדה, ובתוך אלה – תוצרת חקלאית עודפת, שלא נקטפה ושלא יוצאה או שלא הצליחה להימכר בשוק המקומי, תוצרת חקלאית פגומה שנפסלה לשיווק.
בנוסף, בשנת 2024 הותאם מבחן התמיכה בסלי מזון מטעם משרד הרווחה, באופן המאפשר לראשונה בישראל תמיכה במזון שמקורו בהצלת מזון, וכן גם בחלק מסל המורכב מפירות וירקות שמקורם בהצלת מזון.
התוכנית הלאומית לצמצום אובדן ובזבוז מזון כוללת בין המלצותיה גם ערוצי פעולה לתמיכה בהצלת מזון ומניעת בזבוז מזון ומתווה את הדרך ליישומם בשנים הקרובות.
ארה״ב – Internal Revenue Code (IRC)[1]
- תמריצי מס לעסקים במטרה לעודד תרומות עודפי מזון.
- החוק מאפשר זיכוי כפול במס על תרומות מזון:
- ניכוי מס כללי בשיעור עלות רכישת המזון;[1]
- ניכוי מס מוגבר – מספק תמריץ נוסף בכך שמאפשר לתורם המזון לנכות את הנמוך מבין (א) פי 2 מעלות רכישת המזון שנתרם או (ב) עלות רכישת המזון שנתרם בתוספת מחצית משיעור הרווח הצפוי במכירת המזון (לו היה נמכר בשווי שוק הוגן). ניכוי זה עשוי להגיע לכפול מהניכוי הכללי כאשר כל עסק רשאי לנכות עד 15% מהכנסתו החייבת במס בעבור תרומות מזון.[2]
ישראל
פקודת מס הכנסה קובעת כי תרומת מזון בשווי של מעל 190 ₪, תזוכה במס הכנסה בשיעור של 35% משווי התרומה.
צרפת – חקיקה למניעת אובדן מזון
- חוק למאבק באובדן מזון 2016[1] – חובת תרומת עודפי מזון לבנקי מזון מוטלת על רשתות שיווק גדולות (מעל 400 מ"ר). רשתות אשר יעברו על החוק צפויות לקנס הנע בין 3,750€ – 75,000€.
- עלייה של 20% בתרומות מזון מרשתות שיווק בעקבות החוק[2].
- Egalim Law[3] משנת 2019 – החובה הורחבה למסעידים מוסדיים גדולים (יותר מ-3,000 ארוחות ביום); וליצרני מזון וסיטונאים גדולים (מחזור של למעלה מ-M50€).
ישראל
- ספקי מזון אינם מחוייבים בהתקשרות עם עמותות לחלוקת מזון שלא נמכר וראוי למאכל אדם.
- בנובמבר 2024 אושר בקריאה שלישית בכנסת תיקון לחוק המחייב חברות ממשלתיות וגופים ציבוריים בישראל לתרום את עודפי המזון שלהם. החוק חל על גופים המספקים לפחות 500 מנות מזון ביום, לרבות משרדים ממשלתיים, רשויות מקומיות, ותאגידים ציבוריים. מטרתו למנוע בזבוז מזון, לקדם תרומה לקהילה, ולסייע במאבק בחוסר ביטחון תזונתי.
בריטניה – הנחיות תיוג תאריכי תפוגה – “Label better, less waste” [1]
- בהתאם להמלצות ה-UN Codex Alimentarius, אומצה מדיניות מחייבת המחלקת את מוצרי המזון ל-2 קבוצות ומגדירה לכל מוצר תווית מבוססת בטיחות ("לשימוש עד") או תווית מבוססת איכות ("עדיף להשתמש לפני")[1].
- מדיניות זו אוסרת במפורש מכירה או תרומה של מזון לאחר תאריך הבטיחות ("לשימוש עד") אך מתירה במפורש מכירה או תרומה של מזון לאחר תאריך האיכות ("עדיף להשתמש לפני").
- ממשלת בריטניה בשת"פ עם ארגון WRAP[2] השיקה מספר קמפיינים לחינוך הציבור בנושא אסטרטגיות לצמצום אובדן מזון ובתוך כך – משמעות תאריכי התפוגה השונים.
ישראל
- ישנם שני סימוני תפוגה שונים לבטיחות ולאיכות מזון: "לשימוש עד" ו"עדיף להשתמש לפני" בהתאם.
- החוק קובע כי לא ניתן למכור/לתרום מזון לאחר תאריך התפוגה שלו (בין אם מסמן איכות או בטיחות).
- אולם, סעיף 12 בחוק הגנה על בריאות הציבור, מאפשר תחת נסיבות מסויימות לעשות שימוש במזון לאחר תוקפו וסעיף 162 בחוק זה דן בהיתכנות לחלוקת מזון פג תוקף על ידי ארגונים ללא כוונת רווח.
- בשנת 2017 נערכה בחינה של התקן לסימון מזון ארוז בישראל. משרדי הגנת הסביבה והכלכלה הציעו עדכונים לנוסח התקן במטרה להקטין אובדן מזון ולהעלות מודעות ציבורית אודות הסימונים. העדכונים כללו השוואת רשימת המוצרים הפטורים מסימון תאריך תפוגה לרשימת המוצרים בדירקטיבה האירופית, סימון תאריך תפוגה בחודש ושנה בלבד או בשנה בלבד בהתאם למוצר ולמידת רגישותו וכן קידום מהלך הסברה לציבור להבהרת הסימונים הנהוגים. חלק מהעדכונים שהוצעו התקבלו אולם בפועל יצרן יכול לסמן תאריך תפוגה מלא על כל המוצרים ולא ניכר שינוי בסימון הנהוג.
ארה״ב – חוק השומרוני הטוב (1996)[1]
- הגנה פדראלית מפני אחריות אזרחית ופלילית לתורמי מזון ולארגונים ללא מטרות רווח שמפיצים תרומות מזון, בתנאים מסוימים (מזון שנתרם בתום לב לעמותה המחלקת מזון לנזקקים שאינם משלמים עבורו, ועומד בתקני בטיחות).
- חלק מהמדינות מספקות הגנה נרחבת יותר לסוגי תרומות נוספים: אריזונה, קליפורניה, מסצ'וסטס, מינסוטה,נוואדה, ניו המפשייר, ניו מקסיקו, ורמונט, רואד איילנד וטנסי – מגנות על תרומות ישירות לנזקקים; אלסקה, אריזונה, הוואי, קאנטאקי, מיין, מסצ'וסט, ניו המפשייר, ניו ג'רזי, אוהיו, רואד איילנד וטנסי מספקות הגנה על תרומות מזון שעבר תאריך התפוגה שלהן.
- בשנת 2021 הוגשה הצעה לתיקון החוק לסנאט ולבית הנבחרים במטרה להרחיב היתכנות לתרומות מזון ברחבי ארה"ב. התיקון מבקש לאפשר תרומות ישירות ליחידים דוגמת חנויות מכולת, מסעדות בתי ספר וכדומה, אך לא אושר עד כה.
- נכון ל־2024, לא נרשמה פריצת דרך בחקיקה הפדרלית בארה"ב בנושא חובת תרומת מזון, אך תכניות התמיכה של USDA הורחבו במספר מדינות, עם דגש על קירור, תשתיות והפחתת עלויות לוגיסטיות.
ישראל – חוק עידוד תרומות מזון, התשע"ט-2018
- החוק מסייע לעידוד הצלת עודפי מזון וקובע כי מי שתורם מזון לארגונים לחלוקת מזון, וכן ארגונים לחלוקת מזון המובילים, מחזיקים או מחלקים תרומות מזון, לא יישא באחריות אזרחית או פלילית לנזק שנגרם עקב תרומת המזון, אם פעל בהתאם להוראות כל דין החלות עליו ולא התרשל.
- בהתאם לתיקון לחוק עידוד תרומות מזון שאושר בנובמבר 2024, גופים ציבוריים בישראל המספקים חמש מאות מנות לפחות ביום, חויבו לתרום לארגוני חלוקת מזון עודפי מזון העומדים בתנאים שנקבעו. בנוסף, הוסדר מנגנון פיקוח הכולל חובת דיווח של הגופים התורמים על כמויות וסוגי התרומות, לצד אפשרות למעקב ובקרה מצד המדינה.
הודו – תקנות בטיחות במזון (הצלה והפצה של עודפי מזון) [1]
- פירוט האחריות של תורמי המזון וארגוני חלוקת עודפי המזון, תוך הגדרת רשות המזון כגורם מנחה.
- הגדרת דרישות סימון של מזון שנתרם.
- חובת רישום ומעקב אחר עודפי מזון.
ישראל – קיים חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), תשע"ו-2015[2]
- החוק מסדיר בסעיף 11 את השימוש בשאריות מזון.
- סעיף 159 פטר את הארגונים לחלוקת מזון ללא כוונת רווח מרישיון ייצור, רישיון הובלה ורישיון אחסנה. הפטור הוארך במסגרת חוק ההסדרים לשנים 2021-2022, אך טרם תוקנו התקנות הנדרשות בחוק[1].
- סעיף 162 מספק היתר לשימוש ארגונים לחלוקת מזון במזון שחלף התאריך האחרון המומלץ לשימוש בו במידה ואינו רגיש במידה וקיבל אישור בכתב של היצרן לשימוש במזון מעבר לתאריך האחרון המומלץ לשימוש.
ארה״ב
חקיקה לאיסור הטמנת פסולת אורגנית של מחוללי פסולת גדולים
- בקליפורניה, קונטיקט, מסצ'וסטס, רוד איילנד וורמונט – קיימים חוקים לאיסור הטמנת פסולת מזון.
- בשנת 2012, חוקק בורמונט חוק המיחזור האוניברסלי[1], האוסר על הטמנת פסולת מזון. החוק קובע איסור מדורג עד לאיסור מוחלט משנת 2020, הן בעבור עסקים והן בעבור תושבים.
על פי בנק המזון של ורמונט, בעקבות החוק חל גידול בתרומות המזון של כ-40$ מיליון. - במסצ'וסטס חל איסור הטמנת פסולת מזון[2] על עסקים המייצרים מעל לטון פסולת מזון בשבוע.
מחקר משנת 2016[3] מצא שהאיסור הניב 175 מיליון דולר בפעילות כלכלית ויצר מעל ל-900 מקומות עבודה עבור מובילי פסולת מזון, מעבדים וארגוני הבראה.
[1] https://dec.vermont.gov/waste-management/solid/universal-recycling
סקוטלנד – היטל הטמנה מדורג[1]
- קובע שני סוגי תעריפים לסילוק פסולת במטמנות: תעריף סטנדרטי העומד כיום על 98.6 פאונד לטון פסולת; ותעריף נמוך יותר של 3.15 פאונד לטון עבור פסולת בעלת פוטנציאל נמוך יותר לפליטות גזי חממה ולזיהום (בעלת תכולה אורגנית נמוכה, שאינה מתכלה, שאינה כוללת חומרים מסוכנים וכדומה).
- ההיטל המדורג שואף לצמצם הטמנת פסולת מזון, בהתאם להיררכיית השימוש במזון.
ישראל
- משנת 2007 קיים היטל הטמנת פסולת[1]. לפי דרישת החוק, על מפעילי מטמנה לשלם היטל על כל טונה של פסולת מוטמנת. מחיר ההטמנה בארץ[2] נמוך מאוד הן מהמקובל בעולם הן יחסית לשיטות הטיפול האחרות בפסולת. היטל ההטמנה חל בישראל על כלל סוגי הפסולות ואינו מתמרץ הסטת פסולת אורגנית מהטמנה (על אף ההבדל בהיטלים בין פסולת מעורבת לפסולת יבשה).
- מונהג מנגנון וולנטרי לפיו מתאפשר לרשויות מקומיות באמצעות חוק עזר עירוני לגבות מבתי עסק אגרה ייעודית בגין איסוף פסולת מסחרית עודפת (לא רק פסולת מזון)[3]. בפועל השימוש במנגנון זה כמעט ואינו מוחל בשל מורכבות היישום .
- לא קיים איסור הטמנת פסולת אורגנית. במסגרת תמ"א 1 נקבע כי בתאי הטמנה חדשים לפסולת מעורבת (כזו הכוללת רכיבים פריקים ביולוגית), תותר הטמנה רק לאחר שהפסולת עברה מיון וחולצו ממנה חומרים הניתנים למחזור לרבות מרכיבים פריקים ביולוגית.
[2] https://www.mass.gov/guides/commercial-food-material-disposal-ban
[3] http://www.mass.gov/eea/docs/dep/recycle/priorities/orgecon-study.pdf
[1] https://www.gov.scot/policies/taxes/landfill-tax/
[1] לפי תיקון 9 בחוק שמירת הניקיון.
[2] 111.34 ₪ לטון פסולת נכון לינואר 2022
[3] על פי עקרון המזהם משלם בהתאם לקריטריונים אחידים לגבי 'פסולת עודפת' שהוגדרו על ידי משרד הפנים.
ארה״ב
רשת ענפה של בנקי מזון נתמכת ישירות על ידי הממשל הפדרלי באמצעות תוכניות כדוגמת(TEFAP) The Emergency Food Assistance Program , אשר במסגרתה נרכשת תוצרת חקלאית עודפת לצורך הפצתה דרך בנקים קהילתיים[1] נוסף על כך, חוק ה־Bill Emerson Good Samaritan Food Donation Act מעניק הגנה משפטית לתורמים, דבר המעודד את המגזר העסקי לשתף פעולה בהצלת מזון .
קנדה
הממשל הפדרלי מוביל מספר תוכניות מימון ישירות, בהן Local Food Infrastructure Fund Emergency Food Security Fund ו־Surplus Food Rescue Program – התוכניות נועדו לשפר תשתיות פיזיות ולהציל תוצרת חקלאית שמועדות להשמדה.
בריטניה
משרד הסביבה (DEFRA) מקדם קרנות תמיכה לפעולות הפחתת בזבוז מזון בשיתוף גופים כמו FareShare UK, הארגון המרכזי בבריטניה להצלת מזון, הפועלים בצמוד לרשתות שיווקיות גדולות[1]
צרפת
מהווה דוגמה בולטת למדיניות רגולטורית פרו־אקטיבית, עם חקיקה פורצת דרך מ־2016 האוסרת על השמדת מזון על ידי קמעונאים גדולים ומחייבת את הסבתו [1]מדיניות זו לוותה בפעולות ממשלתיות תומכות כגון תמריצי מס והשקעה בתשתיות לוגיסטיות עבור עמותות כמו Banques Alimentaires המהווה רשת של בנקי מזון, אשר דיווחו על גידול משמעותי בהיקף המזון שנאסף והופץ בעקבות החוק. מהלך זה הוזכר במספר פרסומים בינלאומיים כמודל אירופי מתקדם להתמודדות עם בזבוז מזון.
יפן
חוקקה ב־2019 את Basic Act on Promotion of Food Loss Reduction , שמעודד מוסדות ואזרחים לקחת חלק פעיל בהצלת מזון[1]. ארגון Second Harvest Japan בלט בפעילות סיוע בעת אסונות טבע בשנת 2024.
אוסטריה
, Foodbank Australia מוביל פעילות רחבה לחלוקת מזון, ודיווח בדוח הפעילות שלו בשנת 2024 כי 3.7 מיליון משקי בית באוסטרליה חוו אי־ביטחון תזונתי והביקוש לסיוע עולה בקצב מהיר יותר מהיכולת של ספקי המזון לענות על הדרישה[1]. פעילות הבנק האוסטרלי נתמכת על ידי גופים ממשלתיים ועמותות אזרחיות במקביל, ממשלת מדינת ויקטוריה בדרום מזרח אוסטרליה מפעילה מענקים קהילתיים להרחבת תשתיות הפצת המזון.
הסקירה הבינלאומית ממחישה כי במדינות רבות, בנקי המזון הפכו לכלי מרכזי במדיניות הרווחה והתזונה ,תוך שילוב בין רגולציה, מימון ציבורי, תמרוץ מגזר עסקי והובלה אזרחית , במטרה להתמודד עם אתגרי אי־הביטחון התזונתי ובזבוז המזון באופן מערכתי ומתואם.
[1] U.S. Department of Agriculture. (2023). The Emergency Food Assistance Program (TEFAP)
[1] Department for Environment, Food & Rural Affairs (DEFRA). (2020). Defra food waste initiatives bear
[1] Assemblée Nationale. (2016). Loi n° 2016‑138 du 11 février 2016 relative à la lutte contre le gaspillage alimentaire.
https://www.legifrance.gouv.fr/jorf/id/JORFTEXT000032047702
[1] Government of Japan. (2019). Act on Promotion of Food Loss and Waste Reduction (Act No. 19 of 2019)
[1] SSN Korea. (2021). Korea Food Bank Center Overview
[2] Republic of Korea. (2020). National Food Plan: Enhancing food security and reducing waste
[1] foodbank Australia. (2024). Foodbank Hunger Report 2024.
נמצא כי מבין המדינות שנסקרו, ב-94% ישנה רגולציה לסימון תאריכי תפוגה על מוצרי מזון; ב-83% ישנם תמריצי מס לתרומות מזון וכן ישנה תכנית אסטרטגית לאומית לצמצום אובדן מזון; ב-78% נקבע יעד להפחתת אובדן מזון עד לשנת 2030; ב-67% ישנה דרישה לתרומת מזון מבתי עסק ו/או מיסוי על השלכת מזון; ב-61% מהמדינות ניתנים מענקים ממשלתיים לתרומות מזון; ב-56% מבין המדינות ישנם נהלים לבטיחות מזון לתרומות וב-44% מהן ישנה הגנה מפני חבות משפטית בתרומות מזון.
כתוצאה משימוש בכלי המדיניות השונים לצמצום אובדן מזון, דווח כי בריטניה הפחיתה אובדן מזון לנפש (אובדן לאחר השלב החקלאי) בשיעור של 27% עד לשנת 2018 ביחס לשנת בסיס המדידה (2007) ובהולנד נרשמה הפחתה של 29% באובדן מזון בשלב הצרכני עד לשנת 2019, ביחס לשנת 2010 כשנת הבסיס. דיווח ביניים אודות כלל מדינות אירופה צפויים להתפרסם על ידי הנציבות האירופית בהמשך השנה.
מחקר משנת 2020 של ה-Wageningen Food & Biobased Research[1] אשר הוזמן על ידי משרד החקלאות, הטבע ואיכות המזון ההולנדי, בחן את השפעתם של צעדי המדיניות והרגולציה באירופה על צמצום אובדן מזון. בתוך כך נמצא כי מבין כלי המדיניות שנסקרו לעיל, הכלים הפיננסיים הם בעלי ההשפעה הנרחבת ביותר להפחתת אובדן מזון. מיסוי הטמנת פסולת אורגנית הינו בעל ההשפעה הנרחבת ביותר ולאחריו פטור ממע"מ על תרומות מזון הניתנות לבנקי מזון כאמצעי להסרת חסמים מתרומות פוטנציאליות.
בישראל, לאחר חקיקתו של חוק עידוד תרומות המזון בשנת 2018 והרחבתו על ידי תיקונו בשנת 2024, לראשונה פורסמה תוכנית ממשלתי לצמצום אובדן ובזבוז המזון, הכוללת יעדים וערוצי פעולה מומלצים. כעת יש לוודא כי התוכנית תתוקצב ותקודם בשיתוף פעולה על ידי הגורמים הרלוונטיים במטרה להבטיח את מימוש הפוטנציאל להפחתת אובדן מזון והצלתו תוך צמצום אי-השיווין ואי-הביטחון התזונתי בקרב אוכלוסיית המדינה.
התפתחויות בישראל בפעילות הממשל בתחום אובדן ובזבוז מזון
עוד לפני פרסום התוכנית פעלו מספר משרדי ממשלה לקידום הנושא במסגרת תחומי אחריותם:
המשרד להגנת הסביבה:
- המשרד להגנת הסביבה הוביל בשיתוף משרד החקלאות את גיבוש התוכנית הלאומית לצמצום אובדן ובזבוז המזון.
- המשרד להגנת הסביבה הוביל וועדת יישום בין משרדית להיערכות מערכות המזון לשינוי אקלים, הכוללת נציגים ממשרדי החקלאות ופיתוח הכפר, הבריאות, המודיעין, החינוך ומהמכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS). עבודת הוועדה כללה התייחסות לצמצום בזבוז מזון. דוח הוועדה מפורסם באתר המשרד.
- המשרד הוביל את היערכות מדינת ישראל לפסגת מערכות המזון של האו"ם במסגרת זו, קיים המשרד דיאלוגים רחבים בהשתתפות משרדי ממשלה, גופים אזרחיים, אקדמיה, חקלאים, תעשייני מזון ועוד .
- ביוני 2023 המשרד לקח חלק ביחד עם לקט ישראל בפרסום דו"ח תרומות עודפי מזון בישראל: מדריך משפטי והמלצות מדיניות. דו"ח זה מציג מבט מקיף על ההיבטים המשפטיים והמעשיים לתרומת מזון בישראל, תוך השוואה לנעשה ב-20 מדינות שונות בעולם.
- המשרד להגנת הסביבה מקדם ביחד עם משרד הבריאות הטמעת קריטריונים לשירותי הסעדה ומזון בריא ומקיים ברכש הציבורי בישראל. הקריטריונים כוללים התייחסות לצמצום אובדן והצלת מזון.
- המשרד תומך בפעילות ארגונים לצמצום בזבוז מזון במסגרת קול קורא לתמיכה בארגוני סביבה. במסגרת זו מקדם המשרד סדרה של פעילויות לציבור הרחב, משקי בית ורשויות מקומיות העוסקות בהעלאת מודעות לנושא, שינוי הרגלים, כלים לצמצום בזבוז מזון, פיתוח מערכי הצלת מזון מקומיים ועוד. בנוסף תומך המשרד גם במחקרי מדיניות בנושא צמצום בזבוז מזון.
- הסברה: המשרד הפיק ופרסם מספר סרטונים במדיה החברתית שעסקו בנושא צמצום בזבוז מזון בהיבטים שונים, כולל: מידע על התופעה והיקפה, פעילות ארגונים בנושא, טיפים לצרכנים.
- אסטרטגיית הפסולת של המשרד להגנת הסביבה כוללת התייחסות בין היתר להפחתה במקור של פסולת, לרבות פסולת מזון.
- החל משנת 2019, המשרד מפרסם ביחד עם לקט ישראל את דוחות אובדן המזון הלאומי הכוללים פרק סביבתי.
משרד הבריאות:
- במסגרת התוכנית הלאומית לביטחון מזון, משרד הבריאות הוביל את הצוות של סל מזון ושינוי הרגלי צריכה. בתכנון כמות המזון הנדרש לשנת 2050, לצורך חישוב הדרישות העתידיות למזון נלקחו בחשבון מספר משתנים: הגידול הצפוי באוכלוסייה, השינוי בהרגלי הצריכה שמתבטא במעבר לתזונה היומית המומלצת, וצמצום הבזבוז ואובדן המזון בשרשרת הערך. כמו כן, משרד הבריאות היה שותף בצוות העבודה שהוביל המשרד להגנת הסביבה בשיתוף משרד החקלאות בהכנת התוכנית הלאומית לצמצום אובדן ובזבוז מזון.
- משרד הבריאות מקדם יוזמה לבתי חולים ירוקים, בהם ישנה התייחסות גם להטמעת שיקולים סביבתיים בתהליכי הרכש של בתי החולים ועבודה מול הספקים וכמו כן לתהליכים לצמצום אובדן והצלת מזון, כולל פיתוח כלים דיגיטליים לעידוד בחירת מזון מהצומח וצמצום בזבוז מזון.
- משרד הבריאות מקדם ביחד עם משרד להגנת הסביבה הטמעת קריטריונים לשירותי הסעדה ומזון בריא ומקיים ברכש הציבורי בישראל. הקריטריונים כוללים התייחסות לאיכות המזון, להיבטים בריאותיים, כלכליים וגם להיבטים סביבתיים, כולל צמצום אובדן והצלת מזון.
- משרד הבריאות תומך, במסגרת קידום תזונה בריאה ברשויות ובאשכולות האזוריים, בפעילויות חינוכיות והדרכות לקידום תזונה בריאה ומקיימת, כולל שיתופי פעולה עם לקט ישראל וגופים נוספים להקניית ידע, כלים ומיומנויות לצמצום בזבוז מזון.
- משרד הבריאות מבצע פיקוח תזונתי בצהרונים שהם תחת פיקוח המשרד. בבקרות ישנה התייחסות גם לבזבוז מזון ובימים אלו מתבצע מחקר בנושא במטרה לבצע פעולות להפחתת בזבוז המזון.
- משרד הבריאות מבצע בקרות בצהרונים מתוקף החוק לפיקוח על איכות המזון ותזונה נכונה בצהרונים. בימים אלה מתבצע מחקר על הנתונים מהבקרות בנושא בזבוז המזון בארוחת הצהריים ובעקבותיו נעמיק את הפעולות להפחתת בזבוז מזון.
- משרד הבריאות מקדם תוכניות במסגרות חינוכיות ובקהילה המשלבות בישול, ועבודה בגינות קהילתיות המקנות כלים ומיומנויות לקידום תזונה בריאה ומקיימת, כולל התייחסות אודות מקורות המזון, המאמץ הכרוך בגידול והכנת מזון, כלים לתכנון ארוחות, קניות בכמות מתאימה למשק הבית, לאחסון משמר, ניצול שאריות וצמצום אובדן המזון.
- משרד הבריאות שותף לכתיבת המתווה הלאומי לביטחון תזונתי הכולל בתוכו התייחסות גם לצמצום אובדן והצלת מזון
- משרד הבריאות שותף בביצוע מחקרים המתייחסים לאי ביטחון תזונתי, עלויות סל מזון בריא ו"מתן פירות וירקות כתרופה" .
- החל משנת 2023, המשרד מפרסם ביחד עם לקט ישראל את דוחות אובדן המזון הלאומי הכוללים פרק בריאותי.
משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים
- במאי 2021 פורסם המכרז להפעלת המיזם לביטחון לאומי לאחר שנעשו בו מספר שינויים. מספר המשפחות המשתתפות במיזם גדל לכ-26,000 משפחות, אשר מקבלות כרטיס טעון בשווי של 350 ₪ וסל ירקות ופירות לביתן בשווי של 150. המכרז מתייחס מפורשות לחלוקת תוצרת חקלאית שמקורה בהצלה. המיזם נמשך גם בימים אלו בהובלת אש"ל ירושלים כולל חב"ד בשיתוף לקט ישראל.
בנוסף, בשנת 2024 הותאם מבחן התמיכה בסלי מזון מטעם משרד הרווחה, באופן המאפשר לראשונה בישראל תמיכה במזון שמקורו בהצלת מזון, וכן גם בחלק מסל המורכב מפירות וירקות שמקורם בהצלת מזון.
משרד החקלאות
ממשיך לקדם מהלכים שמטרתם לסייע בצמצום אובדן מזון בשלבי הייצור, ההפצה והצריכה, בהם:
- בתום עבודת מטה שנעשתה במשרד החקלאות, בחודש ספטמבר 2023 נכנס לתוקף תיקון לפקודת מחלות בעלי חיים תשמ"ה-1985, הקובע כי האחריות לקביעת חיי המדף של מוצרים מן החי כמו בשר בקר, בשר עוף ודגים תהיה מעתה בידי היצרן. שינוי זה הולם את המגמה העולמית המקובלת במדינות אירופה וארה"ב לפיה האחריות לבטיחות המוצרים היא של היצרנים, בעוד שתפקידם של גורמי הפיקוח הווטרינרי הוא לאמת שדרישות החוק מתקיימות ובטיחות המוצרים נשמרת.
- שירות ההדרכה והמקצוע של משרד החקלאות מסייע באימוצן של שיטות גידול ובקרת אקלים המסייעות בצמצום הפחת בתהליך הייצור, בשדה ובמטע. תחומים אלה מלווים במענקי תמיכה לחקלאים לאימוץ כלי חדשנות והקטנת התלות בידיים עובדות, אמצעים לבקרת אקלים ייעול השימוש בדשנים ובחומרי הדברה ועוד, המבוצעים באמצעות מנהלת ההשקעות של המשרד.
- חוקרי מנהל המחקר החקלאי מסייעים לבתי אריזה ולתחנות המיון באימוץ וההטמעה של טכנולוגיות אחסון המאריכות חיי מדף ומצמצמות את אובדן המזון בשלב האחסון, לצד שיטות מתקדמות לאבחון נגעים והוצאת תוצרת פגומה בשלב המיון.
- על מנת לצמצם את אובדן המזון בשיווק ובבית הצרכן ביצע המשרד מחקר LCA שבחן את ההשפעה הסביבתית של אריזת מלפפונים בשלב ההפצה והשיווק על חיי המדף וצמצום אובדן מזון. תוצאות ניסוי זה הצביעו היתרון הסביבתי והכלכלי שבשמירת המלפפונים ארוזים במקרר הביתי, המתבטא בהארכת חיי המדף שלהם ובצמצום התכלותם.
