מיליון טונות 0.5
היקף המזון האבוד בישראל
₪ מיליארד 11
ערכו של המזון האבוד בישראל
₪ מיליארד 0.2
ירידה באובדן מזון במקטע המוסדי בשל השפעות מגיפת הקורונה
₪ מיליארד 0.4
העלות הסביבתית של אובדן מזון בישראל
מטרת הדו"ח לשמש בסיס לדיון ציבורי בנושא בעיית אובדן המזון, ולהוות כלי עזר לקראת גיבוש צעדי מדיניות לאומית שיביאו לשינוי בטיפול בנושא אובדן והצלת המזון בישראל.

אודות הדו״ח

הדו"ח הלאומי לאובדן מזון והצלת מזון מפורסם זו השנה השישית ע"י לקט ישראל
ו-BDO ובפעם השנייה בשיתוף המשרד להגנת הסביבה.

על פי אומדני הדו"ח, סך היקף אובדן המזון בישראל לשנת 2020 עומד על כ-2.5 מיליון טונות, בשווי של כ-19.1 מיליארד ₪. סך האובדן מהווה כ-35% מהיקף ייצור המזון בישראל. מתוכם, אובדן של מזון בר-הצלה, כלומר מזון הראוי למאכל, בהיקף של כ-1.1 מיליון טונות ובשווי של כ-6.4 מיליארד ₪.

משבר האקלים והמחויבות של ממשלת ישראל להפחתת פליטות גזי החממה מדגישים את הצורך בהקטנת אובדן מזון והצלת מזון ככלי מדיניות גם להקטנת פליטות גזי החממה. מניעת בזבוז מזון והצלת מזון, מהווים כלים כלכליים וסביבתיים חשובים למימוש החלטת הממשלה מיולי 2021 להפחתה בשיעור של 71% בכמות הפסולת המוטמנת עד שנת 2030. לפי ממצאי הדו"ח פסולת מזון ואריזות בהיקף של 1.8 מיליון טונות נזרקה לפח בשנה האחרונה. הנזק הסביבתי כתוצאה מאובדן מזון נאמד על ידנו ב-3.42 מיליארד ₪.

הדו"ח הנוכחי התמקד בבחינת השפעת משבר הקורונה על אובדן המזון בישראל. משבר הקורונה לא הביא לשינוי משמעותי בסך היקף המזון האבוד במשק, אולם הביא לשינוי משמעותי בתמהיל האובדן במקטעים השונים. שינוי דפוסי הצריכה בשנת המשבר הביאו לגידול של כ-800 מיליון ₪ באובדן המזון במקטע הביתי, ולגידול בהיקף אובדן המזון בחקלאות (בעיקר בתקופת הסגר הראשון). מנגד חלה ירידה של כ-2.2 מיליארד ₪ באובדן במקטע הצריכה המוסדית (בתי מלון, מקומות עבודה וכד'), המהווים ירידה של כ-50% באובדן במקטע זה ביחס לשנה שעברה.

המשבר הכלכלי והחברתי בעקבות מגפת הקורונה החריף את בעיית אי-הביטחון התזונתי בישראל: מצד אחד פגיעה בכושר ההשתכרות והוצאת עובדים ממעגל התעסוקה, ומצד שני פגיעה במערכות המסורתיות להבטחת ביטחון תזונתי עקב מגבלות הקורונה. המשבר מדגיש את החשיבות של הצלת מזון ככלי מדיניות מרכזי להתמודד עם הבעיה.

הדו"ח, המתבסס על המודל הכלכלי לענף המזון של BDO, כולל מחקר מקיף ומפורט של היקף אובדן המזון לסוגיו בישראל. הדו"ח חושף את פוטנציאל ההצלה בכל אחד משלבי שרשרת הערך של ייצור המזון, ואת העלויות הסביבתיות של אובדן המזון בכל שלב.

ממצאי הדו"ח מצביעים על כדאיות גבוהה להצלת מזון, מההיבט הכלכלי, החברתי והסביבתי. כל שקל המושקע בהצלת מזון מאפשר להציל מזון בשווי ישיר של 3.6 ₪. בתוספת ההשפעות הסביבתיות כל שקל המושקע בהצלת מזון מייצר ערך כלכלי של 4.2 ₪ למשק הלאומי.

בעיית אובדן המזון אינה ייחודית למשק הישראלי; היקף האובדן בישראל הינו בסדר גודל דומה לזה שבמדינות מפותחות בעולם. מדינות רבות אחרות, גיבשו חקיקה, תכניות לאומיות ויעדים רב שנתיים לעידוד הצלת מזון והקטנת האובדן. בישראל, נחקק באוקטובר 2018 החוק לעידוד הצלת עודפי מזון המהווה מרכיב חשוב ראשוני לקראת גיבוש תוכנית לאומית כוללת להצלת מזון.

אנו תקווה כי הדו"ח ישמש כבסיס לדיון ציבורי בנושא בעיית אובדן המזון, ויהווה כלי עזר לקראת גיבוש צעדי מדיניות לאומית שיביאו לשינוי של ממש בדפוסי אובדן והצלת המזון בישראל בימי שגרה ובתקופות חירום.