מיליון טונות 0.5
היקף המזון האבוד בישראל
₪ מיליארד 11
ערכו של המזון האבוד בישראל
₪ מיליארד 0.2
שווי המזון בר-ההצלה בישראל
₪ מיליארד 0.4
העלות הבריאותית העודפת למשק מאי-ביטחון תזונתי בישראל
מטרת הדו"ח לשמש בסיס לדיון ציבורי בנושא בעיית אובדן המזון והשלכותיו, ולהוות כלי עזר לקראת גיבוש צעדי מדיניות לאומית שיביאו לשינוי בטיפול בנושא אובדן והצלת המזון בישראל.

אודות הדו״ח

הדו"ח הלאומי לאובדן מזון והצלת מזון מפורסם זו השנה השמינית ע"י לקט ישראל
ו-BDO, בפעם הרביעית בשיתוף המשרד להגנת הסביבה ולראשונה בשיתוף משרד הבריאות.

הדו"ח, המתבסס על המודל הכלכלי לענף המזון של BDO, כולל מחקר מקיף ומפורט של היקף אובדן המזון לסוגיו בישראל, וחושף את פוטנציאל ההצלה בכל אחד משלבי שרשרת הערך של ייצור המזון, ואת העלויות הכלכליות, הסביבתיות והבריאותיות של אובדן המזון בכל שלב.

על פי אומדני הדו"ח, סך היקף אובדן המזון בישראל לשנת 2022 עומד על 2.6 מיליון טונות, בשווי של כ- 23.1 מיליארד ₪. סך האובדן מהווה כ- 37% מהיקף ייצור המזון בישראל. מתוכם, אובדן של מזון בר-הצלה, כלומר מזון הראוי למאכל, בהיקף של מעל 1 מיליון טונות ובשווי של כ- 8.1 מיליארד ₪.

הדו"ח הנוכחי כולל פרק מיוחד ומורחב בנושא השפעת הצלת מזון על הביטחון התזונתי ועלויות הבריאות בישראל (המתמקד בפירות וירקות). נגישות כלכלית לסל מזון בריא, שמבטיח תזונה הולמת החיונית לתפקוד פיזי, נפשי וקוגניטיבי, היא אלמנט הכרחי למימוש ביטחון תזונתי. צריכת סל מזון בריא בדגש על פירות וירקות, עשויה להיות יקרה אולם תזונה לא בריאה עלולה להיות יקרה אף יותר. הפרק המורחב בדו"ח זה בוחן ומעריך את הוצאות הבריאות העודפות בישראל כתוצאה מאי-ביטחון תזונתי ואת פוטנציאל הפחתתן מפעילות הצלת מזון בישראל. מאומדני הדו"ח עולה כי בישראל חיים כ-1.4 מיליון איש החיים באי-ביטחון תזונתי. תוספת העלות הבריאותית לאדם המצוי באי-ביטחון תזונתי עומדת על 3,700 ₪ לשנה המתורגם לתוספת עלות בריאותית למשק בסך של כ-5.2 מיליארדי ₪ לשנה.

עלייה במחירי המזון במהלך השנה האחרונה וכן מחסור בסחורות כתוצאה מאירועי אקלים קיצוניים משפיעים על כלכלות העולם ומחדדים את הצורך ההולך וגובר בהצלת מזון.
בישראל ההוצאה על מזון גבוהה יחסית בהשוואה בינלאומית. אובדן מזון מהווה את אחד המרכיבים המשפיעים על יוקר המחייה בישראל הן מתוך ההוצאה העודפת על מזון והן מתוך השפעת האובדן על התייקרות המזון. ההשפעה הכוללת על יוקר המחייה בשנת 2022 מסתכמת בתוספת עלות של 9,950 ₪ למשק בית במקטע הצריכה הביתית.

בנוסף, משבר האקלים והמחויבות של ממשלת ישראל להפחתת פליטות גזי החממה מדגישים את הצורך בהקטנת אובדן מזון והצלת מזון ככלי מדיניות גם להקטנת פליטות גזי החממה.

מניעת בזבוז מזון והצלתו, מהווים כלים כלכליים וסביבתיים חשובים למימוש החלטת ממשלה 171 מיולי 2021 להפחתה בשיעור של 71% בכמות הפסולת המוטמנת עד שנת 2030. לפי ממצאי הדו"ח, בשנה האחרונה נזרקו לפח 2 מיליון טונות פסולת מזון ואריזות. הנזק הסביבתי כתוצאה מאובדן מזון נאמד על ידנו ב-3.9 מיליארד ₪.

ממצאי הדו"ח מצביעים על כדאיות גבוהה להצלת מזון, מההיבט הכלכלי, החברתי, הבריאותי והסביבתי. כל שקל המושקע בהצלת מזון מציל מזון בשווי ישיר של 3.6 ₪. כאשר משקללים גם את ההשפעות הסביבתיות של יצור, שינוע ואספקת המזון הרי שכל שקל המושקע בהצלת מזון מייצר ערך כלכלי של 4.3 ₪ למשק הלאומי. לאחר שקלול התועלת הבריאותית מהצלת מזון בריא ואספקתו לאוכלוסיות מוחלשות, כל שקל המושקע בהצלת מזון מייצר ערך כלכלי של 11.8 ₪ למשק הלאומי.

אנו תקווה כי הדו"ח ישמש בסיס לדיון ציבורי בנושא בעיית אובדן המזון, ויהווה כלי עזר לקראת גיבוש צעדי מדיניות לאומית שיביאו לשינוי של ממש בדפוסי אובדן והצלת המזון בישראל.