5.2 מיליארד ₪
השפעת הצלת מזון על הביטחון התזונתי ועל עלויות הבריאות בישראל
לפי ארגון הבריאות העולמי (WHO) תזונה בריאה כוללת אכילת ירקות, פירות, קטניות, דגנים לא מעובדים, כמות מלח נמוכה מ-5 גרם ליום, כמות נמוכה ככל האפשר של סוכר המוסף למזון והעדפה של שומן לא רווי על פני רווי. ארגון ה-WHO מציין כי בעקבות שינויים באורחות החיים, עיור מוגבר וגידול בהיקף ייצור מזון מעובד, אנשים כיום צורכים יותר מזון בעל שיעור קלורי גבוה, עם תוספות סוכר ומלח, ופחות ירקות ופירות (34).
על פי הנחיות התזונה הלאומיות של משרד הבריאות הישראלי (35), התזונה המומלצת מבוססת על עקרונות התזונה הים תיכונית, תזונה העשירה בעיקר ממגוון מזונות גולמיים מהצומח כגון: ירקות, פירות, קטניות, דגנים מלאים, שמן זית, אגוזים וזרעים ושילוב של מזונות מן החי כגון: ביצים, עוף, דגים. כמו כן משרד הבריאות ממליץ להפחית את הצריכה של מזונות אולטרה מעובדים (מזונות שעברו תהליכי עיבוד תעשיתיים ולרוב מכילים מיצוי רכיבי מזון או תוספי מזון). על אף הזמינות והנוחות שבצריכתם, תזונה מבוססת מזונות אלו אינה בריאה ומקושרת למגוון תחלואות לרבות השמנת יתר ועודף משקל, עלייה בתחלואה כרונית, הגברת הסיכון לחלות בסרטן, שינוי המיקרוביום ועוד (36). להמלצות אלו יתרונות בריאותיים, סביבתיים, חברתיים וכלכליים כפי שבאים לידי ביטוי בקשת המזון.
קשת המזון, המלצות התזונה הלאומיות של ישראל
מבחינה היסטורית, המדיניות הציבורית במדינות רבות בעולם למלחמה באי-ביטחון תזונתי התמקדה בזמינות כמות קלורית מספקת ולא באיכות התזונה. מדיניות זו משמעותה תיעדוף צריכה קלורית יומית מספקת ללא התייחסות לאיכות, להרכב ולערך התזונתי של המזון הנצרך.
ברמה הגלובלית, מדיניות זו נחלה הצלחה בכך שהביאה לירידה בשיעור הסובלים מתת תזונה בעולם, מ-12.3% בשנת 2005 ל-9.8% בשנת 2021 והודות לה, מרבית אוכלוסיית העולם יכולה כיום לקבל את הצריכה הקלורית הבסיסית לה היא זקוקה.
אולם, על פי ארגון הבריאות העולמי וה-FAO, על אף הצלחת מדיניות זו בצמצום השיעור העולמי של הסובלים מתת תזונה, היא לא קידמה תזונה בריאה ולמעשה אף פעלה לעיתים בניגוד גמור להמלצות התזונה הלאומיות והבינלאומיות. ניתן לטעון כי מדיניות זו הובילה את מערכות המזון להתפתח באופן בו עלות סל מזון בריא יקרה עד פי חמישה מעלות סל מזון בסיסי (שם כולל למזון הניתן לאחסון או לייצור לאורך כל השנה, ומכיל כמות קלוריות גבוהה ביחס למחירו) המספק את כמות הקלוריות היומית הנדרשת לאדם אך לא את המגוון וכמות רכיבי התזונה הדרושה לו.
כלומר, המדיניות העולמית התמקדה באספקת הצריכה הקלורית היומית ולא באספקה של מזון מגוון ומזין. פירות וירקות מהווים מרכיב משמעותי בתזונה בריאה היות והם מכילים רכיבי תזונה רבים הדרושים לאדם. מגוון המזון חשוב לא פחות מהכמות. תזונה עשירה במגוון ירקות ופירות עשויה להוריד את לחץ הדם, להפחית את הסיכון למחלות לב ושבץ, למנוע סוגים מסוימים של סרטן, להפחית את הסיכון לבעיות עיניים ועיכול ולהשפיע לטובה על רמת הסוכר בדם (37). תזונה בריאה היא מרכיב חשוב במניעת מחלות לא מדבקות (Non-Communicable Diseases, NCDs), כדוגמת סכרת, יתר לחץ דם, מחלות לב, מחלות כליה, ודיכאון. NCDs הם גורם התמותה הגדול ביותר, אשר אחראי ל-74% מכלל מקרי המוות – 41 מיליון אנשים בשנה, 17 מיליון מהם מתחת לגיל 70 (38).
לעיתים קרובות תזונתם של משקי בית הסובלים מאי-ביטחון תזונתי מורכבת בעיקר ממוצרי מזון שאינם בריאים. מחקר שנעשה באנגליה (39) ובדק את הקשר בין סטטוס ביטחון תזונתי וצריכת פירות וירקות מצא כי מצב הביטחון התזונתי הינו מנבא משמעותי לצריכת פירות וירקות. על כל עליה של יחידה בציון הביטחון התזונתי (כלומר, ביטחון תזונתי רעוע יותר), ניכרה ירידה של 11% בסיכוי להיות צרכני פירות וירקות גבוהים. בקרב אוכלוסייה הסובלת מאי-ביטחון תזונתי קיים סיכון גבוה יותר לבעיות בריאותיות דוגמת עייפות, תשישות, מחלות לב וכלי דם, יתר לחץ דם, אוסטיאופורוזיס, אנמיה, מומים ופגות והשמנת יתר (40).
כמו כן, אי-ביטחון תזונתי גורם גם להידרדרות מתמשכת של בריאות הנפש, למצוקה פסיכולוגית, לדיכאון וחרדה, להעדר טיפול רפואי בילדים, לפגיעה ברווחתם וכן לפגיעה קוגניטיבית המשפיעה על כישורי הלמידה, הזיכרון והחשיבה. הזנה לקויה של העובר או של הילד בתקופות הקריטיות תשפיע על עיכוב התפתחותי כבר בגיל הרך ובגילאי הגן, גורם המגדיל את הסבירות של פגיעה בלימודים, הישגים נמוכים עקב חוסר ריכוז בבית הספר ועזיבת מסגרות הלימוד בטרם עת.
בהשוואה לילדים הגדלים במשפחות עם ביטחון תזונתי ילדים אלה גם סובלים לעיתים מתפקוד פסיכו-סוציאלי נמוך ומתופעות של תוקפנות, היפראקטיביות או אפתיה (41).
הבית הלבן בתוכניתו "The Biden-Harris Administration National Strategy on Hunger, Nutrition, And Health" קובע כי אי-ביטחון תזונתי מהווה, ברמה האישית, גורם סיכון לתחלואה כרונית ונפשית, לירידה בהישגים אקדמאיים, וכן ליכולת השתכרות ומצוקה כלכלית. וברמה הלאומית מביא לעליה בהוצאות בריאות ולהפחתת פריון. בהתאם, הבית הלבן ממליץ לעבור מטיפול ברעב לטיפול באי-ביטחון תזונתי ותזונה לקויה וקובע כי נגישות כלכלית לסל מזון בריא, שמבטיח תזונה הולמת החיונית לתפקוד פיזי, נפשי וקוגניטיבי, היא אלמנט הכרחי למימוש ביטחון תזונתי.
אולם כיום, עלותו הגבוהה של מזון בריא ביחס להכנסה פנויה, מהווה מגבלה לאספקת סל מזון בריא במדינות עשירות ועניות כאחד. לכן, הצלת מוצרי מזון בריאים ואספקתם לאוכלוסיה במצב של אי-בטחון תזונתי אשר אינה רוכשת/צורכת די מהם, מבטיחה תזונה הולמת ומשפיעה מתוך כך על בריאותם של החיים באי-ביטחון תזונתי, ומשכך חוסכת למשק הוצאות בריאות.
סקירה בינ"ל של עלויות בריאותיות
כתוצאה מאי-ביטחון תזונתי
בכלל מערכות הבריאות במדינות העולם המפותחות, מתקיים תמהיל מימוני וארגוני של 'פרטי' ו'ציבורי'. בתי חולים ציבוריים בבעלות המדינה או בבעלותם של ארגונים ללא כוונת רווח פועלים לצידם של בתי חולים פרטיים למטרות רווח ואף מתחרים בהם. מוסדות אשפוז ציבוריים עשויים גם לספק שירותים פרטיים למטופלים ורופאים ובעלי מקצועות בריאות אחרים עשויים לעבוד במסגרת ציבורית או במסגרת פרטית ואף לשלב בין שתיהן.
מרבית מדינות המערב מספקות לאזרחיהן ביטוח בריאות אוניברסלי, לצד האפשרות לבטח עצמם בביטוחים פרטיים וולונטריים. מקורות המימון של שירותי הבריאות מגיעים לרב ממיסי מדינה כלליים או ייעודיים, כמו גם מכיסם של האזרחים, כהוצאות ישירות והשתתפות בתשלומים (42). תמהיל ההוצאה על בריאות משתנה בין המדינות כאשר חלקן נוטות לשיעור מימון ציבורי (ממשלתי) גבוה יותר של מערכת הבריאות בעוד שישנן מדינות ובראשן ארצות הברית, בהן חלק ניכר מן ההוצאה על בריאות במדינה משולם מכיסו הפרטי של הציבור.
בחינת שיעור ההוצאה הממשלתית מסך ההוצאה על בריאות במדינות המערב מלמדת כי בארה"ב ההוצאה הציבורית נמוכה באופן יחסי ועומדת על כ-55%, זאת כאשר חלק ניכר מן ההוצאה על בריאות בה משולם על ידי הציבור. בישראל ובקנדה, שיעור ההוצאה הממשלתית על בריאות דומה ועומד על כ-70% (43).
כמו כן, ההוצאה על בריאות כאחוז מהתוצר המקומי בתקנון לנפש בארה"ב גבוהה באופן מובהק ועומדת על כ-17%, ההוצאה המקבילה בקנדה עומדת על כ-11% ואילו בישראל על כ-8%.
כפי שעולה ממחקר ה-FAO, צריכת סל מזון בריא בדגש על פירות וירקות, עשויה להיות יקרה ולעלות עד פי חמישה מעלות סל מזון בסיסי, אולם בפרק זה נראה כי תזונה לא בריאה עלולה להיות יקרה אף יותר. מחקרים ותחזיות מרחבי העולם מראים כי תזונה לא בריאה ואי-ביטחון תזונתי קשורים לעליה בהוצאות בריאות גם למערכת הבריאות וגם לציבור. העליה בהוצאות מקושרת למצבים בריאותיים אשר המחקרים מוצאים קשר לחיים במצב של אי-ביטחון תזונתי, ואשר לא היו נגרמים לו אותו אדם היה מתקיים בתנאי ביטחון תזונתי. על הוצאות אלו נמנים אישפוזים נוספים, פניות למיון ולרופאים רכישת תרופות וכיוצא בזאת.
מחקר אמריקאי משנת 2016 (44) אשר סקר שורת מחקרים שפורסמו בין השנים 2005-2015 ובהם הוערך הקשר בין אי-ביטחון תזונתי ובין מחלות שונות מצא כי אי-ביטחון תזונתי קשור לכ-4% מהדיווחים על דלקת מפרקים, כ-6% מהדיווחים על סכרת, כ-15% מדיווחים על בעיות בריאות הקשורות לשיניים, כ-13% מדיווחים על מחסור בויטמנים, כ-7% מהדיווחים על השמנת יתר, כ-11% מדיווחים על הפרעות נפשיות, כ-30% מהדיווחים על דיכאון בקרב מבוגרים וכ-34% מתרופות המרשם לילדים.
תזונה לקויה היא הגורם להוצאה הגבוהה ביותר מתוך תקציב ה-*NHS
במחקר שפורסם בשנת 2019 בארה"ב הקישו החוקרים על הקשר בין רמות אי-ביטחון תזונתי של משקי בית לבין הוצאות בריאות שלהם. בעזרת סקר הבריאות הלאומי (NHIS) וסקר הוצאות בריאות (MEPS) העריכו את תוספת העלויות הבריאותיות המקושרות לאי-ביטחון תזונתי במדינות ומחוזות שונים בארצות הברית.
מסקנות החוקרים במחקר זה (45) היו כי ההוצאות השנתיות על שירותי בריאות בקרב אוכלוסייה בוגרת (גילאי 18 ומעלה) החיה באי-ביטחון תזונתי, גבוהות בכ-2,030$ (46) (לאדם) ביחס למבוגרים החיים בביטחון תזונתי.
במחקר שנערך בבריטניה נמצא כי כ-46% מהוצאות ה-NHS (שירות הבריאות הלאומי של בריטניה) מקושרים לתזונה לקויה, מחסור בפעילות פיזית, עישון, צריכת אלכוהול ובעיות השמנה. מתוך הוצאות ה-NHS על סך כ-43 מליארדי פאונד, כ-6 מיליארד פאונד, המהווים כ-14% מסך ההוצאות, מקושרים למחלות הנובעות מתזונה לקויה, לרבות בעיות מטבוליות ואנדוקריניות, סרטן ומחלות לב וכלי דם, סכום גבוה יותר משל כל גורם אחר הנבדק במחקר (47) .
מחקר מעקב אוסטרלי שנערך לאורך 15 שנים, מצא כי הוצאות הבריאות של נשים אשר אכלו פירות וירקות היו נמוכות משל אלו שלא צרכו פירות וירקות באופן קבוע. כמו כן, המחקר העריך כי סבסוד פירות וירקות במקביל להעלאת מס על מזון לא בריא מגלם בחובו פוטנציאל חיסכון שנתי של 3.4 מיליארד דולר למערכת הבריאות באוסטרליה (48).
48. Taxes and Subsidies for Improving Diet and Population Health in Australia: A Cost-Effectiveness Modelling Study (🔗 קישורית)
תוספת עלויות בריאותיות שנתיות לנפש מאי-ביטחון תזונתי, קנדה
מחקר שנערך בקנדה ופורסם בשנת 2015, בחן את הקשר בין אי-ביטחון תזונתי ועלויות בריאות של אוכלוסיית מחוז אונטריו שבמדינה בגילאי 18-64. החוקרים קישרו בין נתוני סקר הבריאות של האוכלוסייה לפיה הוערך מצב הביטחון התזונתי שלה ובין נתוני שירותי הבריאות המנהליים לקביעת עלויות טיפול רפואי של אותה אוכלוסייה במהלך 12 חודשים.
המחקר (49) אשר פורסם ב-The Canadian Medical Association Journal הראה כי סך עלויות הבריאות והעלויות הממוצעות עבור אשפוז בבתי חולים, ביקורים במחלקות חירום, שירותי רופא, ניתוחים דחופים, שירותי טיפול ביתי ותרופות מרשם עלו באופן שיטתי ככל שהוחמר מצב חוסר הביטחון התזונתי של משק הבית. המחקר מצא כי ככל שרמת אי-הביטחון התזונתי חמורה יותר, ההוצאות הבריאותיות גבוהות יותר, כאשר העלות התוספתית השנתית הממוצעת של עלויות בריאות לאדם בוגר החי באי-ביטחון תזונתי הינה 1,224$ (50).
שלושת מרכיבי ההוצאה להם מיוחסת מרבית תוספת העלויות הינם אשפוזים, רכישת תרופות ושירותי רופא. החוקרים מסכמים במאמרם כי חוסר ביטחון תזונתי במשק הבית מהווה מנבא חזק לשימוש בשירותי בריאות ועלויות בריאות למבוגרים בגיל העבודה, ללא תלות בגורמים חברתיים נוספים המשפיעים על בריאות. הם קובעים כי יש בידי התערבויות ממשלתיות להפחתת חוסר ביטחון תזונתי לקזז הוצאות ציבוריות ניכרות על בריאות.
מנתוני ה-FAO עולה כי בעיית אי-הביטחון התזונתי בישראל היא מהחמורות בעולם. בעוד ששיעור העוני בישראל גבוה אך דומה לזה האמריקאי, שיעור אי-הביטחון התזונתי בישראל גבוה פי 1.7 ממקבילו האמריקאי. המשמעות היא, שמבחינת מערכת הבריאות בישראל, אי-ביטחון תזונתי מהווה נטל גדול יותר מבכל מדינה אחרת.
על מנת לאמוד את עלויות הבריאות הלאומיות התוספתיות כתוצאה מאי-ביטחון תזונתי בישראל נבחנו נתונים אודות מערכת הבריאות בקנדה ובארה"ב אל מול ישראל. הממצאים מלמדים כי מדינת ההשוואה הרלוונטית לישראל ביחס להוצאות בריאות הינה קנדה. זאת היות שבקנדה ובישראל שיעור ההוצאה הציבורית על בריאות וכן שיעור ההוצאה על בריאות מהתמ"ג (תוצר מקומי גולמי) (51), דומים. ארה"ב, בה ההוצאה הציבורית על בריאות נמוכה משמעותית מזו הישראלית והקנדית, ושיעור ההוצאה על בריאות מהתמ"ג גבוה משמעותית מבישראל ובקנדה, אינה יכולה לשמש כנקודת התייחסות רלוונטית לישראל באשר להוצאות על בריאות במדינה.
היות והניתוח מלמד כי קנדה הינה מדינת ההשוואה הרלוונטית לישראל ביחס להוצאות בריאות נבחנו הוצאות הבריאות השנתיות לנפש בשתי המדינות. ניתוח נתוני הבנק העולמי אודות ההוצאות הבריאותיות השנתיות מלמד כי ההוצאה בקנדה לנפש גבוהה בכ-20% ממקבילתה בישראל (52).
הוצאה בריאותית שנתית לנפש, קנדה וישראל
על כן, על מנת להתאים את העלות הבריאותית העודפת השנתית לנפש באי-ביטחון תזונתי אשר התקבלה במחקר הקנדי בסך 1,224$ לעלות המקבילה הישראלית נדרש תיקנון של כ-20% כלפי מטה. לאחר ביצוע ההתאמה הנדרשת עולה כי העלות הבריאותית התוספתית השנתית לנפש באי-ביטחון תזונתי בישראל עומדת על כ-980 $, שווי ערך לכ-3,700 ₪ בשנה.
בהתאם לניתוח דו"ח זה, בישראל ישנם כ-1.4 מיליון איש (53) אשר חיים באי-ביטחון תזונתי. סך העלות הבריאותית העודפת למשק מאי-ביטחון תזונתי בישראל עומדת על 5.2 מיליארד ₪ בשנה, אשר הינם כ-5% מהוצאות הבריאות הלאומיות (54).
תוספת עלויות בריאותיות שנתיות לנפש מאי-ביטחון תזונתי, $
בדו"ח זה, נבחנו ההשפעות הבריאותיות העודפות למשק מאי-ביטחון תזונתי בישראל. הבחינה בפרק זה מתמקדת בהשפעות הבריאותיות הישירות של אי-ביטחון תזונתי בישראל לשנת 2022 ואינה מכמתת עלויות כלכליות עקיפות נוספות מחיים באי-ביטחון תזונתי.
העמותה האמריקאית נגד רעב Break for the World העריכה בשנת 2016 כי לחיים באי-ביטחון תזונתי השפעות עקיפות נוספות בהן אובדן ימי עבודה של האדם החי באי-ביטחון תזונתי כתוצאה מחולי, אובדן ימי עבודה של בן משפחה המטפל בו, עלויות חינוך מיוחד לילדים החיים באי-ביטחון תזונתי בבתי ספר יסודיים ותיכוניים ציבוריים, וכן עלויות נשירה. עלויות אלו הוערכו ב-24 מיליארד $, תוספת של 16% לעלויות הישירות שנאמדו במחקר לחיים באי-ביטחון תזונתי (55).
השפעות עקיפות נוספות של אי-ביטחון תזונתי, כפי שמופיעות בדו"ח של בנק המזון המרכזי של Second Harvest North, כוללות התפתחות קוגניטיבית ופיזית ירודה של ילדים עם מחסור בברזל, סיכון מוגבר ללידת תינוקות עם מומים וכן גרימת/החמרת מחלות נפש וסיכון להתאבדות כתוצאה מרעב ותזונה לקויה (56). על כן הערכת העלויות הבריאותיות הישירות כתוצאה מאי-ביטחון תזונתי בישראל המובאת בפרק זה מהווה אומדן חסר, ובסיס להערכת עלות משקית כוללת מאי-ביטחון תזונתי בישראל בשנים הבאות.
אולם, אף מאומדן חסר זה עולה בבירור כי הצלת מזון בריא ואספקתו לאוכלוסיה שנמצאת באי-ביטחון תזונתי, שאינה נוהגת לרכוש ולצרוך מזון בריא, עשויה לאפשר לאוכלוסיה זו שיפור תזונתי ובריאותי ולחסוך למשק בעלויות בריאות.
עלויות הבריאות בישראל כתוצאה מאי-ביטחון תזונתי
