אובדן מזון: כמה מזון אפשר להציל?

שווי המזון האבוד בר-ההצלה עומד על כ-8.1 מיליארד ₪ כאשר לאורך שרשרת הערך ככל שמושקעים במזון משאבים של גידול, ייצור, אריזה ושינוע, גדל שווי המזון האבוד. בטבלה להלן ניתן לראות כי מירב הערך של המזון האבוד מרוכז במקטע הקמעונאות והפצה, שכן אובדן המזון במקטע זה הוא אובדן של מזון מוכן לשיווק ולצריכה, שנזרק בטרם הגיעו לצרכן הסופי.

על פי האומדן בדו"ח, כ-50% מהיקף המזון האבוד הינו בר-הצלה, ויכול, בהינתן כדאיות כלכלית ומשאבים נאותים, לשמש להזנת אוכלוסיות נזקקות הנמצאות באי-ביטחון תזונתי. אי-ביטחון תזונתי מהווה, ברמה האישית, גורם סיכון לתחלואה כרונית ונפשית, וברמה הלאומית גורם לעליה בהוצאות בריאות. הצלה של 20% בלבד מהיקף המזון האבוד בישראל תשלים את הפער התזונתי של החיים באי-ביטחון תזונתי [להרחבה ראו פרק 10] ותחסוך למשק עלות בריאותית עודפת בגובה של כ-5.2 מיליארדי ₪ בשנה [להרחבה ראו פרק 8]. כמו כן, הצלה של 50% מהמזון האבוד, תחסוך למשק הישראלי כ-200 מיליוני מ"ק מים, ייצור של למעלה מ-650 מיליוני קוט"ש, 40 אלפי טונות דלק ושימוש במשאבי קרקע רבים.