150 אלף איש

נוספו למעגל אי-הביטחון התזונתי כתוצאה ממשבר הקורונה
השילוב בין גידול בהיקף אובדן המזון, לבין הגדלת פער אי-הביטחון התזונתי בשנת הקורונה מחדד את הצורך בשימוש בהצלת מזון ככלי מדיניות לאומי מרכזי

השפעת משבר הקורונה על אי-הביטחון התזונתי בישראל

משבר הקורונה העצים את בעיית אי-הביטחון התזונתי בישראל, והדגיש את החשיבות של הצלת מזון ככלי מדיניות מרכזי. השפעת המשבר על בעיית אי-הביטחון התזונתי כפולה: מצד אחד, גידול בהיקף אי-הביטחון התזונתי עקב פגיעה בכושר ההשתכרות ויציאת עובדים ממעגל התעסוקה, ומצד שני פגיעה במערכות המסורתיות להבטחת ביטחון תזונתי עקב מגבלות הקורונה.

נגיף הקורונה הביא למשבר הכלכלי הגדול ביותר במשק הישראלי מזה עשורים. בשיא המשבר בחודש אפריל 2020, יצאו כ-1.2 מיליון עובדים ממעגל התעסוקה. בראיה שנתית כ-825 אלף שכירים חוו ירידה בהכנסה. התוצאה של המשבר, לאחר קיזוז התרומה של תוכנית מענקי הקורונה, הינה תוספת של כ-150,000 איש למעגל אי-ביטחון תזונתי והעמקת הבעיה בקרב אוכלוסיית הנזקקים.

הקורונה שיבשה את פעילות מפעלי ההזנה במוסדות החינוך, המספקים בשגרה מעל ל-115 מיליון ארוחות בשנה לכ-500 אלף תלמידים. בשנת הקורונה, עקב השפעת הסגרים והמעבר ללמידה בקפסולות וימי הבידוד, ירד היקף חלוקת המזון במפעלי ההזנה בכ-60 מיליון ארוחות, שרובן יועדו לאוכלוסיות הנמצאות בתנאי אי-ביטחון תזונתי. במקביל חלה פגיעה בפעילות בתי התמחוי בעיקר בתקופת הסגר הראשון. התוצאה הינה פגיעה ישירה בהיקף של כ-900 מיליון ₪ באספקת המזון לנזקקים.

משבר הקורונה הביא לגידול בהיקף אובדן המזון במקטע החקלאי. עיקר הפגיעה בענף היה בראשית תקופת המשבר ובמהלך תקופות הסגר. בשנת 2020, נוספו כ-20 אלף טונות של תוצרת חקלאית טריה ראויה להצלה ביחס לשנת 2019 אולם, התוצרת אבדה בשל מחסור בידיים עובדות בתקופת הסגר, מגבלות על יצוא תוצרת חקלאית וסגירת המקטע המוסדי.

השילוב בין גידול בהיקף אובדן המזון, לבין הגדלת פער אי-הביטחון התזונתי בשנת הקורונה מחדד את הצורך בשימוש בהצלת מזון ככלי מדיניות לאומי מרכזי.

שיטת מתן קצבאות באופן גורף ולא דיפרנציאלי לכלל האוכלוסייה לוקה בחוסר יעילות כלכלית

המדינה בחרה להתמודד עם הפגיעה הכלכלית של משבר הקורונה בעיקר על ידי מתן קצבאות, מענקים לעצמאים, הארכת תשלומי החל"ת, וסיוע של סלי מזון למבודדים על ידי פיקוד העורף. שיטת מתן קצבאות באופן גורף ולא דיפרנציאלי לכלל האוכלוסייה לוקה בחוסר יעילות כלכלית. ראשית, מתן קיצבה כתחליף לפעילות מפעל ההזנה הינה בעלת אפקטיביות נמוכה יותר לכל שקל תמיכה בשל העובדה שעלות רכישה עצמית של מזון גבוהה ביחס לעלות אספקת מזון במסגרת מפעלי ההזנה.

שנית, מתן קצבאות באופן גורף לכלל המגזרים, ולא רק למגזרים שנפגעו, אינה מקצה באופן אופטימלי את התקציב שיועד לסיוע למגזרים שנפגעו, התוצאה הינה השפעה מוגבלת במונחי עלות-תועלת להתמודדות עם בעיית אי-הביטחון התזונתי.

1.5 מיליארד ₪

ירידה באובדן המזון במקטע הקמעונאות והצריכה כתוצאה משינויים בדפוסי הצריכה עקב המשבר

משבר הקורונה המחיש את היכולת להקטין אובדן מזון בזכות שינוי הרגלים ודפוסי הצריכה. המגבלות על התנועה וההתקהלות וכן הפגיעה הכלכלית בהכנסות משקי הבית הובילו לשינויים בדפוסי הצריכה: נעשה מעבר לרכישת מזון בערוצים בעלי שיעור אובדן מזון נמוך יותר – עליה בהיקף הרכישה המקוונת, ירידה בהיקף הרכישה בשווקים פתוחים, ומעבר מצריכת מזון במקטע המוסדי המאופיין בשיעורי אובדן גבוהים יחסית, לצריכת מזון בבית שהינה בעלת שיעור אובדן נמוך יותר. שינויים אלה בדפוסי הצריכה הביאו לירידה של כ-50,000 טונות באובדן המזון בישראל בשנת 2020.

בסיכום כולל, אובדן המזון בשנת 2020 מסתכם לכ-2,475 אלף טונות, ירידה של כ-1% מכמות האובדן בשנת 2019. שווי אובדן המזון בשנת 2020 עמד על כ- 19.1 מיליארד ₪.

הקורונה "מגפה לא שוויונית"

הפגיעה של מגפת הקורונה היא לא שוויונית הן מבחינה בריאותית והן מבחינה כלכלית. מבחינה בריאותית, האוכלוסיות שנפגעו ביותר בישראל הן אוכלוסיות קשישים, חרדים וערבים – שהן גם האוכלוסיות המאופיינות בשיעור גבוה יחסית של עוני ואי-ביטחון תזונתי.

בנוסף, ענפים מסוימים חוו פגיעה קשה יותר מאחרים: שירותי אירוח ומזון, תיירות, אמנות ותרבות, מסחר וקמעונאות, בנייה ועוד. ענפים אלו מאופיינים בעובדי שירותים בשכבות סוציואקונומיות נמוכות ובשכר נמוך. מנגד, הענפים שנפגעו פחות ואפילו צמחו (כגון ענף ההייטק, מידע ותקשורת, ופעילות פיננסית וביטוח) מאופיינים בשכר גבוה, פגיעה זו נוטה להגדיל את בעיית אי-הביטחון התזונתי ואת הפערים במשק.

תוכנית התמיכות של המדינה באמצעות מענקי הקורונה, לא הביאה לידי ביטוי את הפגיעה הלא שיוונית של מגפת הקורונה, ולכן הביאה לפתרון חלקי בלבד. כתוצאה מכך, חל גידול של 150 אלף איש במעגל אי-הביטחון התזונתי בשנת 2020 לעומת שנת 2019.

הקורונה פגעה במגזרים המאופיינים בשיעורי אי-ביטחון תזונתי גבוהים

מקור: אומדני BDO על בסיס נתוני הביטוח הלאומי, הלמ"ס ומשרד הבריאות
*קשישים – מתייחס למשפחות שבהן ראש משק הבית הינו מעל גיל 65 לגברים ומעל גיל 60 לנשים

הגידול / הקיטון באובדן בכל אחד מהמקטעים בשנת 2020 לעומת שנת 2019

ההשפעה על אובדן המזון במקטע הצריכה הביתית והמוסדית

במקטע הביתי מזון בשווי 9 מיליארד ₪ נזרק לפח, גידול של 800 מיליון ₪ לעומת שנת 2019. מנגד, חלה ירידה של כ-2.2 מיליארד ₪ באובדן במקטע הצריכה המוסדית, המהווים ירידה של כ-50% באובדן לעומת שנה שעברה.

במקטע הביתי מזון בשווי 9 מיליארד ₪ נזרק לפח. מנגד, חלה ירידה של כ-2.2 מיליארד ₪ באובדן בצריכה המוסדית – ירידה של כ-50% לעומת 2019

צריכת המזון לנפש, במונחים כמותיים, נותרה זהה בשנת 2020 בהשוואה לשנים קודמות, אולם האובדן הכמותי ושווי האובדן ירדו, זאת בשל מעבר מצריכת מזון מחוץ לבית (מסעדות, מלונות, אירועים וכו') המאופיינים בשיעורי אובדן גבוהים יותר ביחס לצריכת מזון בבית.

הצריכה והאובדן לפי שלבים בשנת 2019 לעומת 2020

מקור: אומדני BDO

מקטע הצריכה המוסדית

משבר הקורונה והסגרים שהוטלו על המשק החל מחודש מרץ 2020 פגעו בצורה משמעותית בענפי המקטע המוסדי – המסעדות, המלונות, אולמות האירועים, מקומות העבודה ומוסדות חינוך, והביאו לירידה של כ-40% בהיקפי הפעילות.

החל מחודש מרץ 2020 חל איסור על פתיחת אולמות האירועים למעט שתי הפוגות מאמצע יוני עד תחילת יולי ובספטמבר לתקופה קצרה, כאשר גם בהן חלה הגבלה על מספר המשתתפים באירועים. הפגיעה החמורה בפעילות הקטינה משמעותית את צריכת המזון בענף וכפועל יוצא את אובדן המזון.

ענף המלונאות ספג פגיעה משמעותית גם כן, בעקבות סגירת השמיים והסגרים שהוטלו ירד משמעותית מספר התיירים וחלה ירידה של 64% במספר הלינות במלונות לעומת שנת 2019
(8). בעקבות הנחיות משרד הבריאות המלונות שינו את צורת הגשת המזון – ממזנון ("בופה") להגשה לחדרים במנות ארוזות מראש. אופי הגשת המזון השפיע גם הוא על אובדן המזון, שכן כאשר המזון מוכן על פי הזמנה, האובדן נמוך יותר לעומת הגשה בשיטת המזנון.

8. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

בשל מגבלות הקורונה מקומות עבודה רבים נסגרו או עברו למודל עבודה ב"קפסולות" ועבודה מהבית. מקומות עבודה שהוגדרו חיוניים המשיכו לפעול אך המטבחים במקומות עבודה אלו נסגרו או עברו להכנת מזון ארוז בשיטת Take Away / Grab & Go. כתוצאה מכך, ירד היקף אובדן המזון במקומות העבודה בכ-37%.

ענף המסעדות חווה אי וודאות גדולה לגבי אופן המשך פעילותו במהלך משבר הקורונה, על הענף חלו הגבלות רבות שנעו מסגירה מלאה, פתיחה לפעילות במסגרת משלוחים ולפעילות Take Away. במהלך שנת 2020 ירדה פעילות הענף בכ-50% בהשוואה לשנת 2019.

בסך הכל אובדן המזון במקטע המוסדי בשנת 2020 עמד על כ-130 אלף טונות, המהווים ירידה באובדן המזון במקטע זה של כ-110,000 טונות. שווי אובדן המזון במקטע הצריכה המוסדית עמד על כ- 1.8 מיליארד ₪.

הירידה בצריכת המזון במקטע המוסדי שנת 2020 לעומת 2019, בטונות

מקור: אומדני BDO

מקטע הצריכה הביתית

משבר הקורונה והסגרים שהוטלו על המשק, הובילו לכך שמשקי הבית הגדילו את השהייה בבתים. זאת בשל הגבלות התנועה, סגירת מוסדות החינוך, המעבר לעבודה מהבית, סגירת המסעדות והמעבר למתכונת משלוחים, וכן סגירת השמיים ליציאה מהארץ.

בעקבות כך, חל שינוי בדפוסי צריכת המזון, כך שמשקי הבית צרכו נתח ניכר יותר מסל המזון שלהם בבית על פני רכישת מזון מחוץ לבית במסעדות, מקומות עבודה, אולמות אירועים וכדומה. שינוי זה בהתנהגות הצרכנים הביא להקטנת האובדן במקטע הצריכה כולו על ידי הסטת צריכה מהמקטע המוסדי למקטע הביתי. בשנת 2020 כל משק בית זרק במקטע הביתי עוד כ-300 ₪ בשנה לפח שהתקזזו בזכות הצמצום בצריכת המזון במקטע המוסדי שחסך כ-800 ₪ למשק בית.

בשנת 2020 גדלה צריכת המזון הביתית בכ-9% בהשוואה לשנת 2019 (9). על פי סקר צרכנים (10)  משבר הקורונה הוביל לגידול בצריכה הביתית בכלל קטגוריות המזון ביחס לתקופה טרם משבר הקורונה. הקטגוריות בהן רמת הצריכה עלתה משמעותית בזמן משבר הקורונה הן פירות, ירקות, מוצרי חלב ולחמים.

9. עיבודי BDO על נתוני סטורנקסט ונתוני רשתות השיווק
10. מתוך ממצאי סקר "גיאוקרטוגרפיה" שבוצע במרץ 2021 ע״י לקט ישראל ו-BDO.

צריכת מזון ואובדן מזון בצריכה הביתית

מקור: אומדני BDO

ההשפעה על אובדן המזון במקטע הקמעונאות

בשל שינוי הרגלי הצרכנים בתקופת משבר הקורונה, חלה ירידה של 17,000 טונות באובדן מזון במקטע הקמעונאות, מזון בשווי 4.3 מיליארד ₪ נזרק לפח במקטע הקמעונאות.

מקטע הקמעונאות התאפיין בשתי מגמות עיקריות במהלך המשבר: סגירת השווקים הפתוחים ורכישה ברשתות השיווק הגדולות, או ברכישה באונליין.

בשל שינוי הרגלי הצרכנים בתקופת המשבר, חלה ירידה של 17,000 טונות באובדן מזון במקטע הקמעונאות, מזון בשווי 4.3 מיליארד ₪ נזרק לפח במקטע הקמעונאות

התרחבות פעילות ערוצי הקניה הישירים, שבהם המזון עובר ישירות ממרכז לוגיסטי ייעודי (E-fulfillment Center) ללקוח הסופי ללא מעבר בסניף, מהווה תרומה נוספת לירידה בשיעורי האובדן כמו גם ירידה בהיקף הפליטות לסביבה. המעבר משווקים פתוחים לערוצי שיווק אחרים תרמו להפחתת היקף האובדן במקטע הקמעונאות.

בסך הכל אובדן המזון ברשתות השיווק בשנת 2020 עמד על כ-420 אלף טונות, המהווים ירידה של כ-4% לעומת האובדן בשנת 2019. זאת בעקבות המעבר מרכישה בשווקים פתוחים, המאופיינים בשיעורי אובדן גבוהים, לרכישה באונליין, המאופיינת בשיעורי אובדן נמוכים. סך האובדן במקטע הקמעונאות הסתכם בכ-4.3 מיליארד ₪.

שיעור ההוצאה על מזון לפי סוג חנות

ההשפעה על אובדן המזון במקטע החקלאי

כתוצאה ממשבר הקורונה חל גידול של כ-20,000 טונות באובדן המזון במקטע החקלאי. סה"כ אובדן של 640,000 טונות תוצרת חקלאית בשווי של 2.6 מיליארד ₪. עליה של כ-3% באובדן הכמותי לעומת שנת 2019.

בתקופת משבר הקורונה ענף החקלאות הוגדר כענף חיוני למשק ולכן המשיך לפעול כבשגרה. עם זאת, חלק מענפי החקלאות נפגעו באופן משמעותי כתוצאה מהסגר הראשון שהוטל על המשק. הפגיעה בענף החקלאות נבעה בעיקר מהסיבות הבאות (11).

11. "בחזית החקלאות- כתב עת למדיניות, כלכלה ושיווק", משרד החקלאות ופיתוח הכפר, ספטמבר 2020.

1. מחסור בכוח אדם

בעקבות סגירת השמיים נמנעה כניסת של כ-1,500 עובדים זרים לענף החקלאות שהיו מתוכננים להגיע לארץ בחודשים מרץ ואפריל. בנוסף ובעקבות הסגרים נמנעה כניסתם של עובדים פלסטינים.

2. סגירת ערוצי יצוא

משבר הקורונה הביא לפגיעה בהובלה הימית שגרמה לסגירת ערוצי היצוא של ענפים מסוימים (הבולט בניהם – ייצוא ירקות).

3. סגירת המקטע המוסדי

בעקבות סגירת המסעדות, המלונות והשווקים הפתוחים נפגע השיווק למקטע זה. נעשתה הסטה למכירה למקטע הקמעונאי ומאמץ לשיווק ישיר ומקוון של תוצרת חקלאית, אולם אלו לא הצליחו לפצות במלואם על האובדן.
לפי אומדנים של משרד החקלאות, כ-2,500 דונם ירקות לא נקטפו עקב העדר ביקוש. כתוצאה מכך, גדל אובדן המזון במקטע החקלאי בכ-3% בשנת 2020 לעומת שנת 2019. במונחים כספיים שווי האובדן גדל אף יותר בשל הקושי למכור מוצרי פרמיום ופגיעה ביצוא בעיצומו של משבר כלכלי. סך האובדן כ- 640 אלף טונות בשווי של כ-2.7 מיליארד ₪.
כתוצאה מהמשבר חל גידול של כ-20,000 טונות באובדן המזון במקטע החקלאי. אובדן בשווי של 2.6 מיליארד ₪. עליה של כ-3% באובדן הכמותי לעומת שנת 2019
במהלך שנת 2020 פעל לקט ישראל להרחבת היקף פעילות ההצלה בשדות החקלאיים והציל כ-3,000 טונות של תוצרת טרייה מעבר לכמות בשנת 2019. סך ההצלה של לקט ישראל של תוצרת חקלאית בשנת 2020 עמד על כ-18.5 אלף טונות של תוצרת חקלאית, שלולא הייתה מוצלת הייתה נזרקת לפח.

אובדן מזון במקטע החקלאות