בעוד מדינות רבות בעולם פועלות לעידוד הצלת מזון, בישראל לא נקבעה מדיניות בנושא
1
מבחינה כלכלית
מקרה ברור של כשל שוק. במחירי השוק, אין כדאיות להצלת המזון, אולם במחיר כלכלי המשקף את הערך האלטרנטיבי והתמורה התזונתית, קיימת כדאיות גבוהה להצלת המזון.
2
חברתית
המזון המוצל שייתרם לנזקקים יביא לצמצום אי השוויון ועלייה בביטחון התזונתי של תושבי המדינה.
3
סביבתית
מאמץ זה יחסוך משאבים רבים של אנרגיה, מים, קרקע וכימיקלים וכן יקטין פליטות גזי חממה.
חסמים ומדיניות לעידוד הצלת מזון
דו"ח מיוחד של מבקר המדינה שפורסם בתחילת 2015 קבע כי על המדינה לקבוע מדיניות כוללת להצלת מזון. נושא זה נמצא על שולחן הדיונים ברחבי העולם ומדינות רבות החלו בפעולות משמעותיות לצמצום אובדן המזון לאורך שרשרת הייצור והצריכה על ידי הצרכנים הסופיים. הצעדים שנעשו עד כה בישראל אינם מספיקים, ונדרש מאמץ בין משרדי כולל ומתוקצב בכדי לייצר שינוי משמעותי בשטח.
דו"ח אובדן והצלת המזון הלאומי 2018, בדומה לקודמיו, מצביע על כדאיות גבוהה להצלת מזון, מההיבטים הכלכליים, החברתיים והסביבתיים.
להצלת מזון והעברתו לנזקקים תרומה בשלושה תחומים עיקריים:
- מבחינה כלכלית
מקרה ברור של כשל שוק. במחירי השוק, אין כדאיות להצלת המזון, אולם במחיר כלכלי המשקף את הערך האלטרנטיבי והתמורה התזונתית, קיימת כדאיות גבוהה להצלת המזון. - חברתית
המזון המוצל שייתרם לנזקקים יביא לצמצום אי השוויון ועלייה בביטחון התזונתי של תושבי המדינה. - סביבתית
מאמץ זה יחסוך משאבים רבים של אנרגיה, מים, קרקע וכימיקלים וכן יקטין פליטות גזי חממה.
המרכז הלוגיסטי של לקט ישראל. צילום: ארכיון לקט ישראל.
1 הושלמה חקיקת החוק לעידוד הצלת עודפי מזון
מטרת החוק היא הגנה על כל שרשרת תורמי המזון, מפני אחריות לנזקים שעלולים להיגרם בשל המזון שנתרם על ידם ובלבד שעמדו בהוראות הדין.
2 גיבוש תוכנית לאומית להצלת מזון
תוכנית שתתייחס לכלל התנאים הנדרשים (תפעוליים, תקציביים, רגולטוריים, תמריצים) למימוש הדרגתי של יעד הצלת המזון הלאומי תוך שיתוף פעולה עם משרדי הממשלה הרלוונטיים. התכנית תייצר מערך תמריצים ומנגנונים אשר יעודדו תרומת מזון ומערך לאומי להצלת מזון, שבמרכזה יעמוד גוף שיתכלל את נושא אובדן המזון ברמה הלאומית וכן תכלול מערך הסברה (קמפיין) ממשלתי להעלאת המודעות לעידוד הפחתת הצריכה ומניעת אובדן במקטע הצריכה הביתי.
3 קביעת יעד לאומי להצלת מזון
יעד אשר יקבע הפחתה של 50% בהיקף אובדן המזון עד לשנת 2030, בהתאם לעקרונות שגיבש האו"ם.
קביעת יעד לאומי הינה בעלת חשיבות מעבר להעלאת הנושא לסדר היום הציבורי. המשמעות של קיומו של יעד לאומי הינה מחויבות שלטונית לפעול למימוש היעד. כמו כן, במקביל לקביעת היעד, יש צורך ליצור כלי מדידה, בקרה וניטור של אובדן המזון במשק שיאפשרו בחינה שוטפת של העמידה ביעד שנקבע.
4 חובת הצלת מזון לגופים ממשלתיים ומתוקצבים
נדרש להרחיב את המהלך שעתידה לבצע רשות החברות הממשלתיות ולחייב גופים מתוקצבים על ידי המדינה, המנהלים (ישירות או באמצעות קבלן משנה) מטבח המאכיל מעל 1,000 איש ביום, להתקשרות עם עמותת הצלת מזון מוכרת כתנאי לתקציב ממשלתי (כולל גופים בטחוניים, מפעלי הזנה של בתי הספר, חברות ממשלתיות וכדומה).
5 הסדרה מחודשת של תאריכי תפוגה
בחינת הצורך לעדכון הסטנדרטים בקביעת תאריכי התפוגה של מוצרי מזון שונים, תוך הקפדה על בריאות הציבור מחד, ומניעת בזבוז מזון מאידך, וכן בחינת אופן הצגת תאריכי התפוגה בצורה ברורה יותר לצרכן.
*המלצה זו נוסחה בשיתוף ארגון The natural Step Israel.
6 חובת הצלת מזון כתנאי להשתתפות עסקים פרטיים במכרזים ממשלתיים
חיוב גופים פרטיים המשתתפים במכרזים ממשלתיים לאספקת שירותים למדינה (לא רק בתחום המזון), אשר יש להם מקורות מזון ברי הצלה, בהתקשרות עם עמותת הצלת מזון מוכרת, כתנאי סף להתקשרות. המשמעות הינה כי עסקים הנותנים שירותים למדינה, ולכן ממומנים בעקיפין באמצעות כספי משלם המיסים, יהיו מחויבים להחזיר לציבור את המזון האבוד שמומן מכספו. זאת בדומה לחוק הפדראלי לתרומת מזון בארה"ב המתייחס למכרזים בתחום המזון (Federal Food Donation Act of 2008).
