בשלה העת לאמץ פרקטיקות מקובלות בעולם ולקבוע מדיניות ממשלתית סדורה לעידוד הפחתת אובדן מזון והצלתו בישראל

כלכלית

מקרה ברור של כשל שוק. במחירי השוק, אין כדאיות להצלת המזון, אולם במחיר כלכלי המשקף את הערך האלטרנטיבי והתמורה התזונתית, קיימת כדאיות גבוהה להצלת המזון.

חברתית

המזון המוצל שייתרם לנזקקים יביא לצמצום אי השוויון ועלייה בביטחון התזונתי של תושבי המדינה.

סביבתית

מאמץ זה יחסוך משאבים רבים של אנרגיה, מים, קרקע וכימיקלים וכן יקטין פליטות גזי חממה ומזהמים לאוויר וכן את כמויות הפסולת המועברות להטמנה.

המלצות מדיניות לעידוד הפחתת אובדן מזון והצלת מזון

דו"ח אובדן והצלת המזון הלאומי 2021, בדומה לקודמיו, מצביע על כדאיות גבוהה להצלת מזון, מההיבטים הכלכליים, החברתיים והסביבתיים. השילוב בין גידול בהיקף אובדן המזון, לבין הגדלת פער אי-הביטחון התזונתי בכלל ובשנת הקורונה בפרט, מחדד את הצורך בשימוש בהצלת מזון כאחד מכלי המדיניות הלאומיים.
  • מבחינה כלכלית: מקרה ברור של כשל שוק. במחירי השוק, אין כדאיות להצלת המזון, אולם במחיר כלכלי המשקף את הערך האלטרנטיבי והתמורה התזונתית, קיימת כדאיות גבוהה להצלת המזון.
  • מבחינה חברתית: המזון המוצל שייתרם לנזקקים יביא לצמצום אי השוויון ועלייה בביטחון התזונתי של תושבי המדינה.
  • מבחינה סביבתית: מאמץ זה יחסוך משאבים רבים של אנרגיה, מים, קרקע וכימיקלים וכן יקטין פליטות גזי חממה ומזהמים לאוויר וכן את כמויות הפסולת המועברות להטמנה.
יתרונות רבים נוספים, לרבות בריאותיים ופוליטיים, לא נסקרו בדו"ח זה. אולם חשוב לציין כי העיסוק במזון כיום נעשה גם בהקשרים רחבים של ביטחון המזון לצד הצורך להאכיל את כלל תושבי העולם. זאת לנוכח ריבוי אוכלוסין ומשברים פוליטיים, סביבתיים ובריאותיים הפוקדים את עולמנו ואשר הינם בעלי השפעה ישירה על עתודות המזון בו. אשר על כן, לא ניתן לעמוד מנגד ומומלץ לבחון את כלי המדיניות הבאים, הנהוגים בחלק נכבד ממדינות העולם, לעידוד הפחתת אובדן מזון והצלת מזון בישראל:

כלי המדיניות המומלצים לעידוד הפחתת אובדן מזון והצלת מזון

1
קביעת יעד לאומי להפחתת אובדן מזון והצלתו
יעד אשר יקבע הפחתה של 50% בהיקף אובדן המזון עד לשנת 2030, בהתאם לעקרונות שגיבש האו"ם. קביעת יעד לאומי מעלה את הנושא לסדר היום הציבורי ומהווה מחויבות לפעול למימוש היעד. במקביל לקביעת היעד, יש צורך ליצור כלי מדידה ובקרה שיאפשרו בחינה שוטפת של עמידה ביעד שנקבע.
2
גיבוש תוכנית לאומית להפחתת אובדן מזון והצלת מזון
מפאת היקפה וחשיבותה, משרד ראש הממשלה יוביל ויתכלל את התוכנית, והיא תערב את מרבית משרדי הממשלה ביישומה. התוכנית תתייחס לאובדן המזון ולהצלת מזון לאורך כל שרשרת הערך ולכלל התנאים הנדרשים (תפעוליים, רגולטוריים, כלכליים) למימוש הדרגתי של יעד צמצום אובדן המזון והצלת המזון ובין היתר להמלצות המדיניות במסמך זה. כך לדוגמא:
המשרד להגנת הסביבה יבחן ויקדם בין היתר כלי מדיניות להפחתת אובדן מזון והצלתו ככלי לעמידה ביעדי הפחתת פליטות בתחומי הפסולת, התעשייה והחקלאות. כלים כגון: תשלום בגין פסולת מסחרית, מנגנון לתמחור עלות פחמן בהטמנה ושריפה של פסולת ועוד. כל זאת, כפי שנקבע באסטרטגיית הפסולת של המשרד.

משרד החקלאות יבחן מדיניות תמריצים ושיפוי לפיצוי חקלאים אשר תורמים מזון במקום להשמידו וכן יבחנו כלי מדיניות וטכנולוגיות להפיכת מזון שמיועד להשמדה למשאב.

משרד הכלכלה יבחן מדיניות תמריצים ושיפוי לפיצוי יצרנים אשר תורמים מזון בריא במקום להשמידו. בנוסף יבחנו דרכים להטמעת תמחור דינמי ברשתות השיווק להפחתת אובדן מזון כתוצאה מתאריך תפוגה קרוב. כמו כן תבחן הסדרה מחודשת של תאריכי תפוגה.

משרד הרווחה והביטחון החברתי יבחן מתן תמיכות בפעילויות ומיזמים לחלוקת מזון מוצל עודף לנתמכים. מיזמים מסוג זה יאפשרו למשרד לתמוך בהיקפים נרחבים יותר של אוכלוסיות מוחלשות, מבלי להקצות לכך תקציבים נוספים.
המשרד יעמיד תקציב לתמיכה שוטפת בפעילויות ובמיזמים להפחתת אובדן מזון / הצלת מזון.

משרד המשפטים יבחן ויסייע בקידום ופיתוח כלים משפטיים לחיזוק הצלת המזון ומניעת השמדה תוך בחינת נושא צמצום במקור. כלים משפטיים כוללים: חקיקת חוקים המעודדים/מחייבים תרומות עודפים, מגופים ציבוריים וגופים גדולים במשק, טיפול בהארכת תוקף המזון, תמחור דינמי וכד').
קידום בחינה מקיפה של הדין הקיים בישראל ותיקונו באופן שימנע אובדני מזון ויעודד את הצלתם.

משרד החינוך (בשיתוף עם המשרד להגנת הסביבה) יטמיע תוכניות לימודים מהגיל הרך, הכוללות תכנים המעודדים תזונה בריאה ובת קיימא, מניעת בזבוז מזון והצלת מזון, לימודי סביבה וקיימות בדגש מזון והצלת מזון.

מנהל הרכש יבחן את האפשרות לחיוב גופים פרטיים המשתתפים במכרזים ממשלתיים לאספקת שירותים כלשהם למדינה (לא רק בתחום המזון), אשר יש להם מקורות מזון ברי הצלה, בהתקשרות עם עמותת הצלת מזון מוכרת, כתנאי סף להתקשרות. כן יש לבחון (בשיתוף רשות החברות הממשלתיות) את האפשרות לחייב גופים מתוקצבים על ידי המדינה, המנהלים (ישירות או באמצעות קבלן משנה) מטבח המאכיל מעל 1,000 איש ביום להתקשרות עם עמותת הצלת מזון מוכרת כתנאי לתקציב ממשלתי (כולל גופים ביטחוניים, מפעלי הזנה של בתי הספר, חברות ממשלתיות וכד').

3
סימון תאריכי תפוגה
  • התקנת תקנות המגדירות שני סוגי תוויות בלבד למוצרי מזון: תווית מבוססת בטיחות ותווית מבוססת איכות. התקנות יגדירו כי צריכת מזון המסומן בתאריך מבוסס בטיחות לאחר התאריך המופיע בתווית עלולה להיות כרוכה בסיכון, וצריכתו של מזון המסומן בתווית מבוססת איכות לאחר התאריך אינה כרוכה בסיכון.
  • קידום חקיקה המאפשרת מכירה ותרומה של מזון לאחר המועד שבתווית מבוססת האיכות בהתאם למודל הבריטי.
  • השקת קמפיינים לחינוך הצרכנים, על מנת להפחית בלבול סביב תוויות התפוגה.
4
תמריצי מס
קידום הגדלת שיעור הזיכוי במס כנגד תרומות מזון. זאת במטרה לתמרץ יצרני מזון, משווקי מזון, יבואני מזון, עוסקים במזון ומגדלי תוצרת חקלאית ומזון מן החי, לתרום מזון, לרבות עודפי מזון, לארגונים שעוסקים בחלוקת מזון ללא תמורה לנזקקים הסובלים מאי ביטחון תזונתי.
5
חובת תרומת מזון
  • קידום חקיקה לחובת תרומת עודפי מזון.
  • על החקיקה להסדיר את חובת יצרני, ספקי ומשווקי המזון, לרבות מסעידים מוסדיים, בהתקשרות עם עמותות לחלוקת מזון שלא נמכר ואשר ראוי למאכל אדם או לחלופין לתרומת מזון להזנת בע"ח או לתעשייה למען צמצום אובדני מזון.
  • החקיקה תסדיר את תנאי העברת עודפי המזון ליעדם.
6
בחינת החלת איסור הטמנת פסולת אורגנית

בדומה לנהוג במדינות נבחרות בארצות הברית, מומלץ לאסור הטמנת פסולת אורגנית מגופים המייצרים מעל לכמות פסולת נתונה בחודש ולחייבם לטפל בה באופנים מקיימים יותר כגון: תרומה, קומפוסט או עיכול אנאירובי.

לשם כך יש להסדיר את הקריטריונים לקביעת בתי עסק וגופים הנכללים תחת איסור זה וכן את רף הפסולת מעליו יחול האיסור.

לחלופין, בחינת תשלום בגין פסולת מסחרית עודפת – כיום מונהג מנגנון וולנטרי לפיו מתאפשר לרשויות מקומיות לגבות מבתי עסק אגרה ייעודית בגין איסוף פסולת מסחרית.
מומלץ להפוך מנגנון זה למחייב בכלל הרשויות בישראל. לצורך כך יש להסדיר את הקריטריונים לפיהם יגבה התשלום לפסולת מסחרית לכלל בתי העסק וכן את גובה התשלום כך שייווצר תמריץ כלכלי להפחתת השלכת פסולת בכלל ופסולת מזון בפרט ממפעלי המזון, רשתות השיווק, מסעדות, בתי מלון, אולמות אירועים וכדומה. העסק שהוא המקור של הפסולת האורגנית יידרש לשאת בעלויות הטיפול בפסולת זו. התשלום ייצר תמריץ עבור תעשיית המזון, מפיצי המזון והמסעידים לתרום המזון על פני השלכתו.

7
תמיכה ממשלתית רב שנתית שוטפת בפעולות לטובת הפחתת אובדן מזון והצלת מזון
הקצאת כספים להצלת מזון וביטחון תזונתי כחלק מהערכות המשק לשעת חירום והערכות למצבי משבר ומגפה.