18.7%

משקי בית חיים באי-ביטחון תזונתי בישראל
3.9 מיליארד ₪ ערך המזון הנדרש להשלמת הביטחון התזונתי בישראל

כמה מזון נדרש להשלמת פער צריכת המזון בישראל?

מגפת הקורונה החמירה את בעיית אי-הביטחון התזונתי בעולם ובישראל. הפגיעה היתה כפולה – מצד אחד, ירידה בהכנסה הפנויה של משקי הבית כתוצאה מיציאה ממעגל העבודה ומעבר לחל"ת או הפסקת פעילות וסגירת עסקים של עצמאים. ומצד שני, פגיעה במנגנוני תמיכה במזון באמצעות מפעלי ההזנה במוסדות החינוך עקב הסגרים, והירידה בהיקף הלימודים ומערכת בתי התמחוי שהקטינה את פעילותה בגלל מגבלות הקורונה.

המצב הכלכלי והבריאותי בקבוצות אוכלוסיה בעקבות משבר הקורונה

מקור: אומדני BDO על בסיס נתוני הביטוח הלאומי, הלמ"ס ומשרד הבריאות
*משפחות שבהן ראש משק הבית הינו קשיש (גיל 60 לנשים וגיל 65 לגברים)

מגפת הקורונה הינה מגפה לא שוויונית הן מבחינה בריאותית והן מבחינה כלכלית. מבחינה בריאותית, האוכלוסיות שנפגעו ביותר בישראל הינן אוכלוסיות קשישים, חרדים וערבים, שהינן גם האוכלוסיות המאופיינות בשיעור גבוה יחסית של עוני ואי-ביטחון תזונתי.

בנוסף, ענפים מסויימים בשוק העבודה נפגעו קשה יותר מאחרים – כגון שירותי אירוח ומזון, תיירות, אמנות ותרבות, קמעונאות ובנייה. ענפים אלו מאופיינים בעובדי שירותים בשכר נמוך ואילו הענפים שנפגעו פחות ואפילו צמחו (כגון ענף ההיטק, מידע ותקשורת, ופעילות פיננסית וביטוחית) מאופיינים בשכר גבוה, פגיעה זו נוטה להגדיל את אי-הביטחון התזונתי ובעית אי השיוויון במשק.

אי שוויון בחלוקת הכנסות הינו אחד מהאתגרים המרכזיים העומדים בפני המשק הישראלי כאשר אי-ביטחון תזונתי הינו אחד התוצרים של חוסר שוויון בחלוקת הכנסות במשק

על פי עיבודי BDO לאומדני דו"ח הביטוח הלאומי שפורסם בינואר 2021 שיעור משקי הבית החיים באי-ביטחון תזונתי בשנת 2020 עמד על 18.7%. בנוסף, על פי דו"ח זה, מדד האי שוויון (מדד ג'יני) בישראל עלה בכ-8% לפני מתן תמיכות ומענקים, ולאחר התמיכות ירד המדד בכ-0.1% ביחס לשנת 2019. אי שוויון בחלוקת הכנסות הינו אחד מהאתגרים המרכזיים העומדים בפני המשק הישראלי כאשר אי-ביטחון תזונתי הינו אחד התוצרים של חוסר שוויון בחלוקת ההכנסות במשק.

ההשפעה של משבר הקורונה על בעית אי-הביטחון התזונתי אינה יחודית לישראל. מגפת הקורונה הגבירה את אי-הביטחון העולמי במזון כמעט בכל מדינה, על ידי צמצום ההכנסות ושיבוש שרשראות אספקת המזון. למגפה היו השפעות הרסניות על הרעב והעוני העולמי, במיוחד על האוכלוסיות העניות והפגיעות ביותר.

חוסר ביטחון תזונתי נמצא במתאם גבוה עם משברים כלכליים. בארה"ב מאז 2014 ועד לפרוץ המגפה שיעור אי-הביטחון התזונתי היה בירידה, כאשר 10.5% מהאמריקנים סווגו כחיים באי-ביטחון תזונתי בשנת 2019. מסקרים של רשות האוכלוסין האמריקאית (30) במהלך שנת 2020 חל גידול משמעותי בשיעור משקי הבית באי-ביטחון תזונתי של למעלה מ-30% בשל השפעת משבר הקורונה.

על פי ההגדרות של ארגון הבריאות העולמי, אשר משמשות גם את הביטוח הלאומי בישראל, ההגדרה של ביטחון תזונתי מושתתת על שלושה מוקדים:

1. זמינות המזון
אספקה של כמויות מספקות של מזון באופן עקבי.

2. נגישות למזון
למשפחה די משאבים כדי להשיג מזון בכמות מספקת.

3. שימוש במזון
קיום תנאי תברואה, מים ומודעות המשפחה לשימוש הולם במזון.

דירוג ישראל במדדי אי-שיוויון וביטחון תזונתי

מקור: ישראל אי שוויון ותוחלת העוני עיבודי BDO על נתוני ביטוח לאומי 2020 ועל נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
נתוני מדד ביטחון תזונתי ושיעור הוצאה על מזון נתוני משרד החקלאות האמריקאי-USDA ו-Global Food Security Index לשנת 2019.
ההשוואה בין נתוני מדד אי-שוויון לנתוני תוחלת העוני, מראה כי דווקא ארה"ב, שבה, בדומה לישראל, רמת אי-השוויון ותוחלת העוני היא מהגבוהות במדינות המפותחות, רמת הביטחון התזונתי הינה בין הגבוהות ביותר. נראה כי רמת הביטחון התזונתי הגבוהה בארה"ב, למרות רמת אי-השוויון הכללי הגבוהה, הינה תוצאה של מודעות ציבורית רבת שנים לבעיית אי-הביטחון התזונתי, הבאה לידי ביטוי בין היתר בתוכנית תלושי המזון (food stamps) להבטחת מזון לאוכלוסיות נזקקות. כמו כן, ארה"ב היא חלוצת שיטת בנק המזון (food bank) להצלת עודפי מזון וחלוקתם לנזקקים, והינה בין המובילות בעולם במדיניות להסרת חסמים לתרומת מזון אבוד.
הצלה של כ-600 אלף טונות מזון אבוד בשנה, המהווים כ-25% מהיקף המזון האבוד בישראל, תאפשר להשלים את מלוא הפער בהוצאה על מזון בישראל ביחס להוצאה הנורמטיבית

למרות שרמות העוני ואי-השוויון בישראל ובארה"ב דומות, בשנה שגרתית בישראל משקל ההוצאה על מזון בצריכה הפרטית הינו בין הגבוהים ב-OECD, כ-17%, פי 2.5 ביחס לארה"ב. לפיכך, מדיניות הצלת מזון וחלוקתו לשכבות מוחלשות הינה מדיניות רווחה אפקטיבית בישראל, בה חלק נכבד מההוצאה של משקי הבית הינה על מזון.

הגדרת הביטחון התזונתי הינה הגדרה סובייקטיבית. כדי לבחון את האפקטיביות של הצלת מזון ככלי מדיניות להגדלת הביטחון התזונתי בישראל, התבסס הדו"ח על המתודולוגיה של צ'רניחובסקי ורגב (31) שמגדירה את ההוצאה הנורמטיבית על מזון, כרמת ההוצאה הנשארת קבועה גם כאשר הכנסת משק הבית גדלה.

31. דפוסי ההוצאה על מזון בישראל, מרכז טאוב, 2014
לצורך בחינת רמת ההוצאה הנורמטיבית על מזון 32, נבחנה ההוצאה של המאיונים הנמוכים ביחס לרמה הנורמטיבית. הניתוח בפרק זה מראה כי בשני המאיונים התחתונים (במונחי צריכה לנפש סטנדרטית), היקף ההוצאה על מזון הינו כמחצית מהרמה הנורמטיבית.
32. ללא ארוחות מחוץ לבית, אלכוהול ומשקאות חריפים ומשקאות קלים.
מקור: Global Food Security Index 2019 ועיבודי BDO על נתוני ביטוח לאומי 2020
היקף המזון הנדרש כדי לגשר בין הפער שבין צריכת המזון בפועל של האוכלוסייה הנמצאת בתנאי אי-ביטחון תזונתי, לבין רמת הצריכה הנורמטיבית (צריכה ממוצעת של עשירון שני עד חמישי), הינו בשווי של כ-3.9 מיליארד ₪. העלות להשלמת פער ההוצאה על מזון ביחס להוצאה הנורמטיבית של האוכלוסייה הנמצאת באי-ביטחון תזונתי ניכר (כ-9% ממשקי הבית בישראל) הינה כ-2.7 מיליארד ₪, וכ-1.2 מיליארד ₪ נוספים נדרשים להשלמת פער ההוצאה על מזון של אוכלוסייה הנמצאת באי-ביטחון תזונתי מתון.

ההוצאה לנפש על מזון ביחס להוצאה נורמטיבית לביטחון תזונתי
בחלוקה על פי מאיונים

מקור: עיבודי BDO על בסיס נתוני למ"ס.

הצלה של כ-600 אלף טונות מזון אבוד בשנה, המהווים כ-25% מהיקף המזון האבוד בישראל, תאפשר להשלים את מלוא הפער בהוצאה על מזון בישראל ביחס להוצאה הנורמטיבית. על פי האומדן בדו"ח זה, בעלות של כ-1.1 מיליארד ₪ ניתן להציל מזון בשווי של כ-3.9 מיליארד ₪, שהינו שווה ערך למלוא ערך הפער בין ההוצאה על צריכת מזון של האוכלוסייה שהינה בעלת אי-ביטחון תזונתי לבין רמת ההוצאה הנורמטיבית על צריכת מזון. במקביל יאפשר הדבר לחסוך כ-95 מיליוני מ"ק מים, 300 מיליון קוט"ש חשמל מיוצר, אלפי טונות דלק, כ-320 מיליון ₪ כתוצאה מצמצום פליטות גזי חממה ומזהמי אוויר וכ-200 מיליון ₪ כתוצאה מצמצום עלויות טיפול בפסולת.

41. דפוסי ההוצאה על מזון בישראל, מרכז טאוב, 2014.
42. ללא ארוחות מחוץ לבית, אלכוהול ומשקאות חריפים ומשקאות קלים.

הפער בהוצאה על צריכת מזון ביחס לרמת ההוצאה הנורמטיבית עבור האוכלוסיה המתאפיינת באי בטחון תזונתי במליוני ₪

מתנדבים במרכז הלוגיסטי של לקט ישראל, קרדיט: לקט ישראל