450 אלף טון

היקף ההצלה הנדרש כדי לגשר על פער אי-הביטחון התזונתי בישראל

1

זמינות המזון

אספקה של כמויות מספקות של מזון באופן עקבי.

2

נגישות למזון

למשפחה די משאבים כדי להשיג מזון בכמות מספקת.

3

שימוש במזון

קיום תנאי תברואה, מים ומודעות המשפחה לשימוש הולם במזון.

כמה מזון נדרש להשלמת הפער בבטחון התזונתי בישראל?

על פי נתוני ה-OECD אשר בוחן את תוחלת העוני אחרי מיסים והעברות (עבור קו עוני בגובה 50% מחציון ההכנסה הפנויה) מצבה של ישראל השתפר בשיעור תוחלת העוני בהשוואה לנתוני שנה שעברה. אולם, בהשוואה למדינות ה-OECD, ישראל היא המדינה השנייה בעלת תוחלת העוני הגבוהה ביותר, אחרי ארה"ב. גם על פי דוח העוני של הביטוח הלאומי תוחלת העוני בקרב משפחות בישראל ירדה מ-18.5% בשנת 2016 ל-18.4% בשנת 2017, כאשר הפער נובע מסולם שקילות שונה לייצוג היתרונות לגודל למשק בית.

מקור: משרד החקלאות האמריקאי – USDA ו-Global Food Security Index.

על פי נתוני ה-OECD חל השנה שיפור במדד ג'יני לאי שוויון ביחס לשנה שעברה, כאשר ישראל עדיין בין המדינות בעלות שיעור אי שוויון גבוה. ישראל ולטביה ממוקמות יחד במקום השביעי בהיקף אי השוויון אחרי מקסיקו, צ'ילה, טורקיה, וארה"ב, אנגליה וניו זילנד. אי שוויון בחלוקת הכנסות הינו אחד מהאתגרים המרכזיים העומדים בפני המשק הישראלי כאשר אי ביטחון תזונתי הינו אחד התוצרים של חוסר שוויון בחלוקת הכנסות במשק. 

במדד הביטחון התזונתי ישראל ירדה מקום אחד במיקומה היחסי, עקב שיפור מדד הביטחון התזונתי של פורטוגל, בעוד הניקוד של ישראל נשאר כמעט ללא שינוי. בבחינת מיקומה היחסי של ישראל בשיעור ההוצאה על מזון, ירדה ישראל בשני מקומות עקב ירידה בשיעור ההוצאה על מזון בצ'ילה ויוון.

על פי ההגדרות של ארגון הבריאות העולמי, אשר משמשות גם את הביטוח הלאומי בישראל, ההגדרה של ביטחון תזונתי מושתתת על שלושה מוקדים:

1. זמינות המזון 
אספקה של כמויות מספקות של מזון באופן עקבי.

2. נגישות למזון 
למשפחה די משאבים כדי להשיג מזון בכמות מספקת.

3. שימוש במזון 
קיום תנאי תברואה, מים ומודעות המשפחה לשימוש הולם במזון.

מקור: 2017 Global Food Security Index Economist.

על פי קריטריונים אלו, שהם בעיקרם סובייקטיביים, מעריך מחקר (14) שערך הביטוח הלאומי בישראל כי כ-18% מאוכלוסיית ישראל נמצאת במצב של אי-ביטחון תזונתי. אוכלוסייה זו כוללת כ-8.8% שנמצאים במצב של אי-ביטחון תזונתי ניכר וכ-9% המצויים במצב של אי-ביטחון תזונתי מתון או קל.

14. סקר ביטחון תזונתי 2016 – ממצאים סוציו כלכליים עיקריים, המוסד לביטוח לאומי .

לפי מדד הביטחון התזונתי של ה"אקונומיסט" לשנת 2018, ישראל מדורגת במקום ה-19 במונחי ביטחון תזונתי מתוך מדינות ה-OECD, ובשיעור ההוצאה על מזון מתוך ההוצאה על צריכה פרטית ישראל נמצאת במקום השביעי מתוך מדינות ה-OECD. 

ההשוואה בין נתוני מדד אי-שוויון לנתוני תוחלת העוני, מראה כי דווקא ארה"ב, שבה, בדומה לישראל, רמת אי-השוויון ותוחלת העוני הן מהגבוהות במדינות המפותחות, רמת הביטחון התזונתי הינה הגבוהה ביותר. נראה כי רמת הביטחון התזונתי הגבוהה בארה"ב, למרות רמת אי-השוויון הכללי הגבוהה, הינה תוצאה של מודעות ציבורית רבת שנים לבעיית הביטחון התזונתי, הבאה לידי ביטוי בין היתר בתוכנית תלושי המזון (food stamps) להבטחת מזון לאוכלוסיות נזקקות. כמו כן, ארה"ב היא חלוצת שיטת בנק המזון (food bank) להצלת עודפי מזון וחלוקתם לנזקקים, והינה בין המובילות בעולם במדיניות להסרת חסמים לתרומת מזון אבוד. 

למרות שרמות העוני ואי השוויון בישראל ובארה"ב דומות, בישראל משקל ההוצאה על מזון בצריכה הפרטית הינו בין הגבוהים ב-OECD, כ-17%, פי 2.5 ביחס לארה"ב. לפיכך, מדיניות הצלת מזון וחלוקתו לשכבות מוחלשות הינה מדיניות רווחה אפקטיבית דווקא בישראל, בה חלק נכבד מההוצאה של משקי הבית הינה על מזון. 

הגדרת הביטחון התזונתי הינה הגדרה סובייקטיבית. כדי לבחון את האפקטיביות של הצלת מזון ככלי מדיניות להגדלת הביטחון התזונתי בישראל, התבסס הדו״ח על המתודולוגיה של צ'רניחובסקי ורגב (15) שמגדירה את ההוצאה הנורמטיבית על מזון, כרמת ההוצאה על מזון הנשארת קבועה גם כאשר הכנסת משק הבית גדלה.

15. דפוסי ההוצאה על מזון בישראל, מרכז טאוב, 2014.

לצורך בחינת רמת ההוצאה הנורמטיבית על מזון (16), נבחנה ההוצאה על מזון של המאיונים הנמוכים ביחס לרמה הנורמטיבית. הניתוח בדו"ח מראה כי בשני המאיונים התחתונים (במונחי צריכה לנפש סטנדרטית), היקף ההוצאה על מזון הינו כמחצית מהרמה הנורמטיבית.

16. ללא ארוחות מחוץ לבית, אלכוהול ומשקאות חריפים ומשקאות קלים.

היקף המזון הנדרש כדי לגשר בין הפער שבין צריכת המזון בפועל של האוכלוסייה הנמצאת בתנאי אי-ביטחון תזונתי, לבין רמת הצריכה הנורמטיבית (צריכה ממוצעת של עשירון שני עד חמישי), הינו בשווי של כ-3 מיליארד ₪. העלות להשלמת פער ההוצאה על מזון ביחס להוצאה הנורמטיבית של האוכלוסייה הנמצאת באי-ביטחון תזונתי ניכר (כ-9% ממשקי הבית בישראל) הינה כ-2.2 מיליארד ₪, וכמיליארד ₪ נוספים נדרשים להשלמת פער ההוצאה על מזון של אוכלוסייה הנמצאת באי-ביטחון תזונתי מתון. 

מאיון משק הבית (לפי צריכה).

מקור: עיבודי BDO על בסיס נתוני למ"ס 2017.

הצלה של 450 אלף טון מזון אבוד בשנה, המהווים כ-20% מהיקף המזון האבוד בישראל, תאפשר להשלים את מלוא הפער בהוצאה על מזון בישראל ביחס להוצאה הנורמטיבית. על פי ממצאי דו"ח אובדן והצלת מזון לשנת 2018, בעלות של כ-830 מיליון ₪ ניתן להציל מזון בשווי של כ-3 מיליארד ₪, שהינו שווה ערך למלוא ערך הפער בין ההוצאה על צריכת מזון של האוכלוסייה הנמצאת באי-ביטחון תזונתי לבין רמת ההוצאה הנורמטיבית על צריכת מזון.

תפריט
סגירת תפריט