4.3 מיליארד ₪

היקף אובדן המזון במקטע קמעונאות והפצה
17 אלף טונות ירידה באובדן המזון בשנת 2020 במקטע הקמעונאות לעומת 2019

אובדן מזון והצלת מזון במקטע קמעונאות והפצה

(12)
משבר הקורונה הוכיח כי באמצעות שינוי בהתנהגות הצרכנים ניתן להקטין את היקף אובדן המזון במקטע הקמעונאות. כתוצאה מהמשבר חל שינוי בדפוסי קניית המזון תוך גידול בהיקף הקניות באינטרנט מחד, וירידה בקניה בשווקים הפתוחים מאידך. סגירת השווקים הפתוחים המאופיינים בשיעורי אובדן גבוהים והמעבר לרכישות מקוונות המאופיינות בשיעורי אובדן נמוכים תרמו להקטנת האובדן במקטע זה למרות הגידול הכמותי שחל בו. בסך הכל, חלה ירידה של 17,000 טונות באובדן במקטע הקמעונאי בשנת 2020 לעומת שנת 2019.
12. לצורך ניתוח האובדנים ההתייחסות בדו"ח זה אל "מקטע קמעונאות והפצה" כמקטע הכולל בתוכו אובדנים מסוף שלב הייצור ועד למכירה לצרכן: אובדן תוצרת מוגמרת מוכנה לשיווק אצל היצרנים, אובדן סיטונאי, החזרות מהקמעונאים ליצרנים, ואובדן אצל הקמעונאים. סך האובדנים מכלל הגורמים הללו מהווים את האובדן ב"מקטע קמעונאות והפצה".

היקף מכירות המזון בישראל עמד בשנת 2020 על כ-88 מיליארד ₪ בשנה, המשווקים לצרכנים ברשתות השיווק, בשווקים הפתוחים, במכולות, על ידי קמעונאים קטנים ובמגזר המוסדי. היקף האובדן במקטע קמעונאות והפצה כולו עומד על כ-420 אלף טונות מזון, בשווי של כ-4.3 מיליארד ₪ – שווה ערך לכ-5.5% מסך המכירות הקמעונאיות של מזון. מתוכו, היקף אובדן מזון בר-הצלה הינו כ-335 אלף טונות בשווי של כ-3.5 מיליארד ₪ (13). כמו כן, העלות הסביבתית כתוצאה מאובדן מזון במקטע הקמעונאות וההפצה עומדת על כ-735 מיליון ₪ (14).

13. אומדן שיעור מזון בר-הצלה במקטע הקמעונאות וההפצה מבוסס על מודל BDO עבור המקטע הקמעונאי המבוסס על נתוני למ"ס ומידע שהתקבל מרשתות שיווק מובילות.
14. עלות סביבתית שאינה מגולמת בעלות השוקית של המזון האבוד – כלומר אינה כוללת את עלות משאבי הטבע שאבדו יחד עם המזון כתוצאה מאובדן מזון במקטע זה.

היקף אובדן המזון השנתי במקטע קמעונאות והפצה

מקור: אומדני BDO.
* שיעור האובדן מתייחס לאובדן מתוך סך היצור או הצריכה של אותה קטגוריית מזון בכל שלב בשרשרת הערך.

הגורמים העיקריים לאובדן מזון במקטע קמעונאות והפצה הינם מזון פג תוקף או בעל תוקף קצר, פגמים אסתטיים באריזה או במוצר וכן מזון שניזוק בתהליך השיווק. ליצרני המזון, המפיצים והקמעונאים יש תמריץ כלכלי ברור למזער את אובדן המזון באמצעות ניהול יעיל של שרשרת האספקה, שמירה על תנאי אחסון נאותים ותכנון המלאי.

למרות זאת, ולמרות תכנון אופטימלי של מערכות ההפצה והשיווק, עודפי מזון במקטע קמעונאות והפצה הינם בלתי נמנעים, בשיעור מסויים. זאת מאחר והקמעונאים נדרשים להבטיח היצע מזון רחב, מגוון וזמין בכל עת. צרכני המזון אינם סבלניים למצב של מחסור במלאי של פריטי מזון המבוקשים על ידם, ולכן ההפסד שעלול להיגרם לקמעונאי כתוצאה מאי-זמינות מוצרי מזון על המדף גבוה לאין ערוך מהעלות של יצירת עודפים. במילים אחרות, עודפי מזון הם חלק מובנה בתהליך המכירה הקמעונאית.
כלכלית, העובדה כי עודפי המזון נזרקים במקום להיות מוצלים מייצג מצב של כשל שוק, ולכן אחד מאתגרי המדיניות של הממשלה הינו ליצור מערכת תמריצים שתביא להצלת עודפים אלו והעברתם לנזקקים.

מטבע הדברים, שיעור אובדן המזון גבוה יותר במוצרים טריים ובמוצרים בעלי חיי מדף קצרים; כגון פירות, ירקות, לחם ומאפים.

בהשוואה בינלאומית, בשנים שגרתיות, שיעור אובדן המזון במקטע קמעונאות והפצה בישראל דומה למקובל במדינות המפותחות, למרות הפוטנציאל לאובדן גדול יותר – הנובע מתנאי עומס החום הגבוהים בישראל. זוהי עדות לכך שניהול מלאי האובדנים במקטע קמעונאות והפצה בישראל נעשה בסטנדרטים גבוהים יחסית. לשם השוואה, שיעורי האובדן במדינות מתפתחות גבוהים יותר, בעיקר עקב תנאי הפצה, אחסון ושיווק לא נאותים.

ההשקעות של משווקי המזון בשנים האחרונות בהקמת מרכזים לוגיסטיים מתקדמים, מערכות ניהול מלאי ותכנון ביקושים מקוונות ושמירה על שרשרת הקור בהפצה, תרמו להקטנת היקף האובדן במקטע השיווק.

בעקבות משבר הקורונה, בשנת 2020, חלו שינויים בדפוסי הצריכה – המעבר לרכישה של נתח ניכר יותר מסל המזון ברשתות השיווק הגדולות באונליין ובמכולות השכונתיות על פני השווקים הפתוחים, תרמו להפחתת היקף אובדן המזון. התפתחות ערוצי קניה ישירים, שבהם המזון עובר ישירות ממרכז לוגיסטי ייעודי (E-fulfillment Center) ללקוח הסופי ללא מעבר בסניף, מהווה תרומה נוספת לירידה בשיעורי האובדן, כמו גם ירידה פוטנציאלית בהיקף הפליטות לסביבה.

שיעור אובדן במקטע קמעונאות והפצה עבור קטגוריות מזון נבחרות

קמעונאות מקוונת עשויה להיות סביבתית יותר מאשר הקמעונאות הפיזית. אחת הסיבות לכך היא צמצום הנסועה של יחידים לחנויות השונות, תוך איחוד משלוחים ומסירתם בנסיעה אחת למספר כתובות. במחקר מ-2014 שנערך באוניברסיטת וושינגטון (15) עלה כי משלוחי המוצרים, תחת ייעול מסלולי השילוח והחלוקה, עשויים לצמצם עד ל-80% מפליטת הפחמן מנסועה של צרכנים לקניות בחנויות.

אובדן המזון במקטע קמעונאות והפצה הוא בעל ערך כלכלי גבוה שכן הוא כולל בתוכו את כלל ההשקעה עד כה – גידול, ייצור, אריזה ושינוע. מדובר על מזון המוכן לשיווק ולצריכה, אשר אובד בטרם הגיעו לצרכן הסופי. עקב מאפייני האובדן בשלב זה, הרוב המכריע של המזון האבוד הינו מזון בר-הצלה, שניתן למנוע את אובדנו. בשל כך מקטע זה מהווה כ-55% מפוטנציאל ההצלה בערכים כספיים, שהם כ-3.5 מיליארד ₪ מזון אבוד בר-הצלה מתוך פוטנציאל הצלה של כ-6.4 מיליארד ₪ במשק. הגידול בשיעורו של האובדן בר-ההצלה במקטע הקמעונאות, מתוך סך האובדן בר-ההצלה, נובע מהירידה שחלה בעקבות משבר הקורונה בסך האובדן בר-ההצלה, זאת בשל המעבר לצריכה ביתית על חשבון צריכה מוסדית.

מעבר הצרכנים לרכישות בחנויות בעלות שיעורי אובדן נמוכים יותר

מקור: למ״ס.

השוואה בינ״ל שיעור האובדן והכמותי במקטע קמעונאות והפצה

מקור: נתוני FAO ועיבודי BDO

אובדן המזון במקטע קמעונאות והפצה נובע משלושה גורמים עיקריים:

1
תוקף קצר
למוצרי מזון מטבעם יש חיי מדף מוגבלים, ולכן, מצב שבו מוצרים הגיעו למועד תפוגתם בטרם נמכרו הינו בלתי נמנע בשיעור מסויים. מזון המגיע למועד תפוגתו כבר לא ניתן למכירה או העברה לנזקקים, לכן, הצלת מזון במקטע קמעונאות והפצה מחייבת יצירת תמריצים שיאפשרו ניהול מלאי כך שמזון בעל תוקף קצר ימכר במחיר מוזל או לחליפין יועבר לנזקקים עוד בטרם הגיעו למועד התפוגה. ניהול מלאי שכזה אפשרי, שהרי ניתן לאמוד מבחינה סטטיסטית את היקף הצריכה לעומת המלאי ולהפנות את העודפים בשלב מוקדם יותר לתרומה ובוודאי לפני שפג תוקף המזון. לפיכך, נדרשת בחינה מחודשת של מדיניות סיווג תוקף המזון וכן הסברה לצרכנים על המשמעות וההבדלים בין הסימונים הקשורים לתאריכי התפוגה של המזון.
2
פגמים אסתטיים במוצר ופגמים באריזה
פגמים אסתטיים פוגעים בשווי השוק של המוצר, אך ברוב המקרים אינם מייצגים פגיעה בערך התזונתי של המוצר. אובדן של מזון זה משקף מצב של כשל שוק שכן, בעוד שאין כדאיות כלכלית למכירת המוצר, הערך התזונתי שלו עבור הנזקקים הינו ערך מלא.
3
מזון שניזוק
הגורם הקטן יחסית הינו מזון שניזוק בתהליך הלוגיסטי. הנזק יכול להיגרם בשלבים שונים בתהליך הקמעונאות וההפצה. מזון שניזוק כולל ביצים שנשברו, מוצרים שנשפכו, פירות וירקות שנפלו או ניזוקו, שאריות בקצביה ובמעדניה, וכו'. מזון זה אינו בר-הצלה, והיקפו קטן יחסית מכיוון שכבר כיום נעשה מאמץ מרבי לצמצמו.
פעולות הצלה המבוצעות במקטע קמעונאות והפצה הקמעונאים והמפיצים פועלים להקטנת האובדן והצלת המזון על בסיס שיקולים כלכליים. צמצום אובדן המזון מתבצע במספר דרכים:
  1. מכירה מוזלת של עודפים
    כאשר יש מוצרים בעלי תוקף קצר או בעלי פגמים באריזה, לעיתים יציעו הקמעונאים את המוצרים במבצע (מחיר מופחת).
  2. תרומת מזון
    נעשית במרוכז על בסיס התקשרות עם עמותות הצלת מזון ובמקרים אחרים כיוזמה מקומית בסניפים.
גם יצרני המזון מקיימים פעילות להצלת מזון: יצרני מזון שונים מתקשרים עם עמותות ותורמים מזון קצר מועד ועודפי ייצור. בנוסף, מוצרים שנתגלה בהם פגם באריזה או פגם אסתטי במוצר במפעל, אך הם עדיין בטוחים וראויים למאכל אדם.