9 מיליארד ₪

היקף אובדן המזון בצריכה הביתית לשנת 2020

3,600 ₪ שווי אובדן המזון השנתי למשק בית בישראל

אובדן מזון והצלת מזון בצריכה הביתית

בשנת‭ ‬2020‭, ‬בעקבות‭ ‬משבר‭ ‬הקורונה‭ ‬והסגרים‭ ‬שהוטלו‭ ‬על‭ ‬המשק‭, ‬משקי‭ ‬הבית‭ ‬הגדילו‭ ‬את‭ ‬השהייה‭ ‬בבתיהם‭, ‬וחלו‭ ‬שינויים‭ ‬בדפוסי‭ ‬צריכת‭ ‬המזון‭. ‬כך‭ ‬שמשקי‭ ‬הבית‭ ‬צרכו‭ ‬נתח‭ ‬ניכר‭ ‬יותר‭ ‬מסל‭ ‬המזון‭ ‬שלהם‭ ‬בבית‭ ‬על‭ ‬פני‭ ‬רכישת‭ ‬מזון‭ ‬במסעדות‭, ‬אכילה‭ ‬במקומות‭ ‬עבודה‭, ‬באירועים‭ ‬וכדומה‭. ‬בשל‭ ‬גידול‭ ‬זה‭ ‬בצריכה‭ ‬בבתים‭, ‬בשנת‭ ‬2020‭  ‬משק‭ ‬בית‭ ‬ממוצע‭ ‬זרק‭ ‬לפח‭ ‬כ‭-‬300‭ ‬₪‭ ‬נוספים‭ ‬בהשוואה‭ ‬לשנת‭ ‬2019‭.‬

אובדן המזון החודשי למשק בית

בשנת 2020 צריכת המזון הביתית גדלה בכ-9% בהשוואה לשנת 2019 (20), בהתאם לכך אובדן המזון בצריכה הביתית של משקי הבית בישראל הסתכם בכ-990 אלף טונות מזון (21) בשווי של כ-9 מיליארד ש"ח. מעבר לעלות ישירה זו, העלות הסביבתית כתוצאה מאובדן מזון במקטע הביתי עומדת על כ-1.0 מיליארד ₪ (22).

20. עיבודי BDO על נתוני סטורנקסט ונתוני רשתות השיווק.
21. על בסיס מודל שרשרת הערך של BDO ושקלול נתוני למ"ס לשנת 2020, סקר הרכב פסולת ארצי של המשרד להגנת הסביבה לשנים 2012-2013, ממצאי סקר "גיאוקרטוגרפיה" שבוצע בינואר 2019 ומחקר בנושא פסולת ביתית בישראל – ד"ר אופירה איילון, אפרת אלימלך ואייל ארט שפורסם בשנת 2018: Elimelech, Efrat, Ofira Ayalon, and Eyal Ert. "What gets measured gets managed: A new method of measuring household food waste." Waste management 76 (2018): 68-81‏.
22. עלות סביבתית שאינה מגולמת בעלות השוקית של המזון האבוד – כלומר אינה כוללת את עלות משאבי הטבע שאבדו יחד עם המזון כתוצאה מאובדן מזון במקטע זה.
משק בית ממוצע בישראל זורק לפח כ-13% מההוצאה של משקי הבית על מזון, כלומר משפחה ממוצעת בישראל זרקה בשנת 2020 מזון בשווי של כ-3,600 ₪ (שווה ערך לצריכת מזון ממוצעת בחודש וחצי). במונחים חודשיים, ההפסד הכספי למשק הבית מאובדן מזון במקטע הצריכה הביתית הוא 300 ₪, כאשר 137 ₪ נובעים מאובדן של פירות וירקות, 93 ₪ מאובדן של דגנים וקטניות, 47 ₪ מאובדן של בשר, ביצים ודגים ו-23 ₪ מאובדן של חלב ומוצריו.

הגורמים העיקריים לאובדן בצריכה הביתית הכנת כמות עודפת ופג תוקף

אובדן מזון בצריכה הביתית נובע משילוב של הרגלי צרכנות ותרבות השפע, יחד עם השפעת אופן איחסון המזון והשמירה על טריותו. ערך אובדן המזון בצריכה הביתית הינו כ-9 מיליארד ₪ בשנה.

הגורמים העיקריים לאובדן של מזון בצריכה הביתית (23) :

  1. הכנת כמות עודפת
    הכנת מזון מעבר לצרכים, לרוב עודף מזון שבושל או הוכן ולא נצרך, לעיתים בשל קנית יתר של מזון.

  2. מזון פג תוקף
    מזון שפג תוקפו טרם נצרך במלואו. יש לציין כי מזון שאבד מכיוון שפג תוקפו קשור לקניית יתר של מזון. הרצון במגוון סוגי מזון, בשילוב אי הוודאות בהיקפי הצריכה במשק הבית יוצרים מצב בו תוקפו של חלק מהמזון שנרכש פג לפני שנצרך.

  3. קניית יתר
    קניה מעבר לכמות הנצרכת וכתוצאה מכך גידול באובדן המזון. השהייה הממושכת בבתים וחוסר הוודאות כתוצאה ממשבר הקורונה יצרו גידול בצריכת המזון הביתי.
גורמים נוספים לאובדן המזון בצריכה הביתית הינם מזון שניזוק/ נשפך והכנה או בישול לקוי.
23. ממצאי סקר "גיאוקרטוגרפיה" שבוצע במרץ 2021 על ידי לקט ישראל ו-BDO.

שיעור אובדן במקטע הצריכה הביתית עבור מוצרי מזון נבחרים

מקור: אומדני BDO

אובדן המזון בצריכה הביתית אינו ייחודי לישראל, ושיעורי האובדן בישראל אינם חריגים בהשוואה למדינות מפותחות אחרות. שיעור האובדן הגבוה ביותר בישראל, כמו גם במדינות מערביות אחרות, הינו בפירות וירקות. 23% מהירקות והפירות הנקנים בישראל נזרקים לפח, בהשוואה ל-28% בארה"ב, ו-19% באירופה. האובדן הגבוה יחסית בפירות וירקות נובע בעיקר מאורך חיי מדף קצרים ואי-הקפדה על תנאי אחסון אופטימליים.

שיעור אובדן מזון בצריכה הביתית בישראל ובעולם

במוצרי בשר, דגים ומוצרי חלב, שיעור האובדן נמוך יותר ועומד על כ-8%. שיעור האובדן הנמוך יותר במוצרים אלה נובע, בין היתר, מהעלות הגבוהה יותר ליחידת משקל היוצרת תמריץ כלכלי גבוה יותר להקטנת אובדן וממאפייני המוצר. שיעור האובדן של מוצרים אלו דומים למקובל באירופה, ונמוכים משיעור האובדן בארה"ב.

במוצרי דגנים וקטניות, שיעור האובדן כ-14%. האובדן במוצרים אלו נובע משילוב של מוצרים בעלי חיי מדף קצרים כדוגמת לחם ומאפים, יחד עם חיי מדף ארוכים יחסית של דגנים וקטניות לא מבושלים.

₪ 6,815

ההשפעה הכוללת של אובדן מזון על יוקר המחיה, למשק בית לשנה

בישראל שבה ההוצאה על מזון גבוהה יחסית בהשוואה בינלאומית 24, אובדן מזון מהווה אחד מהמרכיבים בבעיית יוקר המחייה. ההשפעה של אובדן מזון על יוקר המחייה כוללת הוצאה עודפת על מזון וכן השפעת האובדן על התייקרות המזון. ההשפעה הכוללת על יוקר המחייה הינה תוספת עלות של 6,815 ₪ למשק בית בשנה במקטע הצריכה הביתית.
24. 2018 Global Food Security Index Economist

יוקר המחיה – ההוצאה העודפת: מזון שנקנה ע״י משקי הבית ונזרק לפח, מהווה עלות ישירה למשק הבית. בממוצע, ההפסד החודשי הישיר (ללא עלויות חיצוניות 25) מזריקת מזון עומד על כ-300 ₪ למשק בית, ובהתאם לכך ההפסד השנתי הישיר עומד על כ-3,600 ₪ למשק בית. עלויות פינוי האשפה וההטמנה, מתגלגלות בסופו של דבר לכיסם של הצרכנים באמצעות עלויות הארנונה והמיסים העירוניים, וגורמות לעלות של כ-200 ₪ נוספים למשק בית לשנה עבור פינוי פסולת המזון העודפת שנזרקה.

25. עלויות חיצוניות שלא נכללו בעלות זו – עלות פינוי והטמנת המזון שנזרק, עלות פליטות גזי חממה ומזהמי אוויר, התייקרות מחיר קמעונאי בגלל אובדן מזון ברשתות השיווק והתייקרות מחיר סיטונאי בגלל אובדן בחקלאות ובתעשיה.

אובדן מזון השפעה על יוקר המחיה

יוקר המחיה – התייקרות המזון: כתוצאה מהמשבר גדלו עלויות הייצור והשיווק, בעיקר בענפי הפירות והירקות זאת בשל התייקרות עלויות ההובלה, ירידה ביעילות הקטיף והאריזה כתוצאה מהצורך לשמור על ריחוק חברתי, ומחסור בעובדים. השפעת המשבר התבטאה בעלייה במחירי הירקות והפירות בשנת 2020 של כ-4.4%. מנגד, מחירי המזון ללא ירקות ופירות ירדו בכ-0.6%, סה"כ מחירי המזון נותרו כמעט ללא שינוי עם עליה של 0.3% לעומת שנת 2019. מעבר להוצאה העודפת הישירה של משקי הבית עבור מזון שרכשו ולא נצרך, קייימת השפעת נוספת הנובעת מאובדן המזון בכל שלבי שרשרת הערך הקודמים לצריכה. מבחינה כלכלית, עלות המזון משקפת את כלל עלויות הייצור והמכירה בכל שלבי שרשרת הערך – גידול, יצור, אריזה, שינוע ושיווק. לכן, מחיר המזון ברשתות השיווק מגלם את אובדן המזון במקטע הקמעונאי. בדומה, מחיר המזון הסיטונאי משקף את אובדן המזון במקטעי החקלאות והתעשייה. בסופו של דבר עלויות האובדן בכל שלבי שרשרת הערך מתגלגלות לכיסו של הצרכן, וגורמות לעלות שנתית נוספת של כ-2,800 ₪ באמצעות התייקרות של כ-11% במחירי המזון.

יוקר המחיה – השפעה סביבתית מפליטות גזי חממה ומזהמי אוויר: ההשפעות הסביבתיות הנלוות לאובדן מזון משפיעות באופן עקיף על יוקר המחייה. לפליטת מזהמים לאוויר השפעות חיצוניות שליליות על בריאות האדם ועל הסביבה אשר עלותן מושתת על המשק בכללותו בעיקר כהוצאה על בריאות. על מנת להביא אותן בחשבון ולשקף את השפעתן, מחושבים ערכי העלויות החיצוניות כתוצאה מההשפעות הסביבתיות השליליות. עלויות חיצוניות אלו מבטאות ערך כספי של אובדן רווחה חברתית מפליטת מזהמים (26).

השפעות סביבתיות אלו נאמדות בכ-1.3 מיליארד ₪ למשק הישראלי בשנת 2020 ובכ-215 ₪ למשק בית.

26. הספר הירוק, הערכה ומדידה של עלויות סביבתיות, המשרד להגנת הסביבה, 2020

מעבר להשפעה הישירה על יוקר המחיה, לאובדן המזון ולפינוי והטמנת הפסולת עלויות עקיפות, הנובעות מהשפעות עקיפות של שינוע הפסולת, שריפת דלקים, עומס על הכבישים, נזק סביבתי הנוצר עקב פליטות של גזי חממה וזיהום הקרקע. הטמנת הפסולת האורגנית בקרקע גורמת לפסולת זו להתפרק ובתהליך זה נפלט גז מתאן, גז חממה אשר פוטנציאל ההתחממות הגלובלית שלו (GWP – global warming potential) גבוה פי 84 ביחס לפחמן דו-חמצני בטווח הקצר (20 שנה), ופי 28 בטווח הארוך (100 שנה) (27).

27. IPCC, 2014: Climate Change 2014: Synthesis Report
על פי ממצאי דו"ח אובדן המזון לשנת 2020, 990 אלף טונות של פסולת אובדן מזון ביתית נשלחו להטמנה, וגרמו לתוספת של כ-315 אלף נסיעות בשנה של משאיות פינוי אשפה הגורמות לזיהום אוויר, גודש בכבישים ומפגעי רעש ותאונות. לכן, מעבר לאובדן מזון בשווי של 9 מיליארד ₪ בצריכה הביתית, ועלות של 0.6 מיליארד ₪ לפינוי פסולת אובדן המזון הביתית, נגרמו גם עלויות חיצוניות נוספות הנובעות מהשפעות של גודש התנועה ואיכות הסביבה.

הנסיון הבינלאומי אמצעים להפחתת אובדן מזון במשקי הבית

בשנים האחרונות במדינות שונות נעשו מאמצים להקטנת אובדן המזון בקרב משקי הבית. מאמצים אלו נעשים במספר מישורים: הגברת המודעות הצרכנית לאובדן מזון, חינוך למניעת אובדן, שימוש בטכנולוגיה להקטנת האובדן וכדומה (להרחבה על פעילויות לצמצום אובדן מזון בתקופת משבר הקורונה ראה הרחבה בפרק 12). להלן מספר מקרים נבחרים מהעולם למאמץ להקטנת אובדן מזון בקרב משקי הבית:

משרד החקלאות הגרמני הקים את אתר "Too Good for the Bin" במטרה לעודד צרכנים לצמצם את אובדן המזון הביתי. עם פרוץ משבר הקורונה עדכן המשרד כי אין חשש למחסור במוצרי מזון בגרמניה במטרה למנוע בהלה בציבור, ובנוסף, יצא בקמפיין ברשתות החברתיות ובאתר האינטרנט תחת הסיסמה "Just buy what you need" שכלל דמויות מפורסמות בגרמניה. כמו כן, פרסם המשרד דרכים לצמצום האובדן הביתי ע"י קנייה חכמה באמצעות רשימה ודרכים לאיחסון נכון של מזון בבית.

בבריטניה בשנת 2013 החל פרויקט Love Food – Hate Waste של ארגון הצלת המזון WRAP. מטרת הקמפיין הייתה להעלות את המודעות של חשיבות צמצום אובדן מזון ולסייע בנקיטת פעולות בנושא. הפרוייקט כלל פרסומים באמצעים דיגיטליים ואירועים קהילתיים כמו שיעורי בישול. כחלק מהפרויקט הוקם אתר יעודי, המכיל מידע המסייע בהפחתת בזבוז המזון, למשל – כיול המעלות האופטימליות במקרר, חשיבות הכנת רשימת קניות וכדומה.

אירגון ה-WRAP בדק את השפעות פרויקט זה במערב לונדון במשך חצי שנה- בין אוקטובר 2012 למרץ 2013. בסיום הקמפיין נמצא כי כמות הפסולת ירדה ב-14% מבחינה כמותית – אובדן המזון ירד מ-2.6 ק"ג למשק בית בשבוע לפני הקמפיין, ל-2.2 ק"ג למשק בית בשבוע לאחר הקמפיין. ניתוח עלות תועלת של הפרויקט העלה כי על כל 1.00 ליש"ט שהושקעו בקמפיין נחסך אובדן מזון בשווי 8.00 ליש"ט.

גם בישראל, המחלקה לאחסון תוצרת חקלאית במכון וולקני פרסמה הנחיות שימור פירות וירקות בבית הצרכן (28).

28. הנחיות שימור פירות וירקות בבית | אתר משרד החקלאות (🔗 קישורית)
כרזות מתוך קמפיין הפרויקט Love Food – Hate Waste. צילום: ארגון WRAP

דרך נוספת לצמצום אובדן המזון היא על ידי שימוש באמצעים טכנולוגיים. בהולנד נערך מחקר אודות הטמפרטורות האופטימליות להארכת חיי המדף של מוצרים שונים. בעזרת שינוי טמפרטורת האיחסון הצליחו החוקרים להאריך משמעותית את חיי המדף של המוצרים.

דרך שלישית לצמצום הפסולת הביתית יכולה להתבצע על ידי מיסוי – במדינות רבות נהוגה שיטת "שלם כפי שתזרוק" ("Pay As You Throw"). כיום שיטה זו פועלת ברמה המקומית במדינות בארה"ב ובקנדה (29), אוסטריה, גרמניה, ספרד, יפן ומדינות נוספות. בשיטה זו משק הבית משלם לרשות המקומית או לגורם איסוף הפסולת, כתלות בכמות הפסולת הלא ממוינת אותה הוא זורק. שיטת "שלם כפי שתזרוק" מעודדת הן מחזור והן הקטנת פסולת המזון הנזרקת המהווה חלק משמעותי ממשקל הפסולת הביתית.

29. השימוש בשיטת – Pay As You Throw בארה"ב ובקנדה מתבצע ברמה המקומית במדינות השונות. המדינות המובילות בשימוש בשיטה זו בארה"ב הן- ושינגטון, אורגון, מינסוטה, וויסקונסין, וניו המפשיר. בקנדה השיטה מיושמת בין היתר במדינות- מניטובה, אונטריו, אלברטה, בריטיש קולומביה וססקצ'ואן.

היקף אובדן המזון השנתי במשקי הבית

* מתוך ממצאי סקר "גיאוקרטוגרפיה" שבוצע במרץ 2021 על ידי לקט ישראל ו-BDO.
** שיעור האובדן מתייחס לאובדן מתוך סך הייצור או הצריכה של אותה קטגוריית מזון בכל שלב בשרשרת הערך