9 מיליארד ₪
3,600 ₪ שווי אובדן המזון השנתי למשק בית בישראל
אובדן מזון והצלת מזון בצריכה הביתית
בשנת 2020, בעקבות משבר הקורונה והסגרים שהוטלו על המשק, משקי הבית הגדילו את השהייה בבתיהם, וחלו שינויים בדפוסי צריכת המזון. כך שמשקי הבית צרכו נתח ניכר יותר מסל המזון שלהם בבית על פני רכישת מזון במסעדות, אכילה במקומות עבודה, באירועים וכדומה. בשל גידול זה בצריכה בבתים, בשנת 2020 משק בית ממוצע זרק לפח כ-300 ₪ נוספים בהשוואה לשנת 2019.
אובדן המזון החודשי למשק בית
בשנת 2020 צריכת המזון הביתית גדלה בכ-9% בהשוואה לשנת 2019 (20), בהתאם לכך אובדן המזון בצריכה הביתית של משקי הבית בישראל הסתכם בכ-990 אלף טונות מזון (21) בשווי של כ-9 מיליארד ש"ח. מעבר לעלות ישירה זו, העלות הסביבתית כתוצאה מאובדן מזון במקטע הביתי עומדת על כ-1.0 מיליארד ₪ (22).
הגורמים העיקריים לאובדן בצריכה הביתית הכנת כמות עודפת ופג תוקף
הגורמים העיקריים לאובדן של מזון בצריכה הביתית (23) :
- הכנת כמות עודפת
הכנת מזון מעבר לצרכים, לרוב עודף מזון שבושל או הוכן ולא נצרך, לעיתים בשל קנית יתר של מזון. - מזון פג תוקף
מזון שפג תוקפו טרם נצרך במלואו. יש לציין כי מזון שאבד מכיוון שפג תוקפו קשור לקניית יתר של מזון. הרצון במגוון סוגי מזון, בשילוב אי הוודאות בהיקפי הצריכה במשק הבית יוצרים מצב בו תוקפו של חלק מהמזון שנרכש פג לפני שנצרך. - קניית יתר
קניה מעבר לכמות הנצרכת וכתוצאה מכך גידול באובדן המזון. השהייה הממושכת בבתים וחוסר הוודאות כתוצאה ממשבר הקורונה יצרו גידול בצריכת המזון הביתי.
שיעור אובדן במקטע הצריכה הביתית עבור מוצרי מזון נבחרים
אובדן המזון בצריכה הביתית אינו ייחודי לישראל, ושיעורי האובדן בישראל אינם חריגים בהשוואה למדינות מפותחות אחרות. שיעור האובדן הגבוה ביותר בישראל, כמו גם במדינות מערביות אחרות, הינו בפירות וירקות. 23% מהירקות והפירות הנקנים בישראל נזרקים לפח, בהשוואה ל-28% בארה"ב, ו-19% באירופה. האובדן הגבוה יחסית בפירות וירקות נובע בעיקר מאורך חיי מדף קצרים ואי-הקפדה על תנאי אחסון אופטימליים.
שיעור אובדן מזון בצריכה הביתית בישראל ובעולם
במוצרי בשר, דגים ומוצרי חלב, שיעור האובדן נמוך יותר ועומד על כ-8%. שיעור האובדן הנמוך יותר במוצרים אלה נובע, בין היתר, מהעלות הגבוהה יותר ליחידת משקל היוצרת תמריץ כלכלי גבוה יותר להקטנת אובדן וממאפייני המוצר. שיעור האובדן של מוצרים אלו דומים למקובל באירופה, ונמוכים משיעור האובדן בארה"ב.
במוצרי דגנים וקטניות, שיעור האובדן כ-14%. האובדן במוצרים אלו נובע משילוב של מוצרים בעלי חיי מדף קצרים כדוגמת לחם ומאפים, יחד עם חיי מדף ארוכים יחסית של דגנים וקטניות לא מבושלים.
₪ 6,815
ההשפעה הכוללת של אובדן מזון על יוקר המחיה, למשק בית לשנה
יוקר המחיה – ההוצאה העודפת: מזון שנקנה ע״י משקי הבית ונזרק לפח, מהווה עלות ישירה למשק הבית. בממוצע, ההפסד החודשי הישיר (ללא עלויות חיצוניות 25) מזריקת מזון עומד על כ-300 ₪ למשק בית, ובהתאם לכך ההפסד השנתי הישיר עומד על כ-3,600 ₪ למשק בית. עלויות פינוי האשפה וההטמנה, מתגלגלות בסופו של דבר לכיסם של הצרכנים באמצעות עלויות הארנונה והמיסים העירוניים, וגורמות לעלות של כ-200 ₪ נוספים למשק בית לשנה עבור פינוי פסולת המזון העודפת שנזרקה.
אובדן מזון השפעה על יוקר המחיה
יוקר המחיה – התייקרות המזון: כתוצאה מהמשבר גדלו עלויות הייצור והשיווק, בעיקר בענפי הפירות והירקות זאת בשל התייקרות עלויות ההובלה, ירידה ביעילות הקטיף והאריזה כתוצאה מהצורך לשמור על ריחוק חברתי, ומחסור בעובדים. השפעת המשבר התבטאה בעלייה במחירי הירקות והפירות בשנת 2020 של כ-4.4%. מנגד, מחירי המזון ללא ירקות ופירות ירדו בכ-0.6%, סה"כ מחירי המזון נותרו כמעט ללא שינוי עם עליה של 0.3% לעומת שנת 2019. מעבר להוצאה העודפת הישירה של משקי הבית עבור מזון שרכשו ולא נצרך, קייימת השפעת נוספת הנובעת מאובדן המזון בכל שלבי שרשרת הערך הקודמים לצריכה. מבחינה כלכלית, עלות המזון משקפת את כלל עלויות הייצור והמכירה בכל שלבי שרשרת הערך – גידול, יצור, אריזה, שינוע ושיווק. לכן, מחיר המזון ברשתות השיווק מגלם את אובדן המזון במקטע הקמעונאי. בדומה, מחיר המזון הסיטונאי משקף את אובדן המזון במקטעי החקלאות והתעשייה. בסופו של דבר עלויות האובדן בכל שלבי שרשרת הערך מתגלגלות לכיסו של הצרכן, וגורמות לעלות שנתית נוספת של כ-2,800 ₪ באמצעות התייקרות של כ-11% במחירי המזון.
יוקר המחיה – השפעה סביבתית מפליטות גזי חממה ומזהמי אוויר: ההשפעות הסביבתיות הנלוות לאובדן מזון משפיעות באופן עקיף על יוקר המחייה. לפליטת מזהמים לאוויר השפעות חיצוניות שליליות על בריאות האדם ועל הסביבה אשר עלותן מושתת על המשק בכללותו בעיקר כהוצאה על בריאות. על מנת להביא אותן בחשבון ולשקף את השפעתן, מחושבים ערכי העלויות החיצוניות כתוצאה מההשפעות הסביבתיות השליליות. עלויות חיצוניות אלו מבטאות ערך כספי של אובדן רווחה חברתית מפליטת מזהמים (26).
השפעות סביבתיות אלו נאמדות בכ-1.3 מיליארד ₪ למשק הישראלי בשנת 2020 ובכ-215 ₪ למשק בית.
מעבר להשפעה הישירה על יוקר המחיה, לאובדן המזון ולפינוי והטמנת הפסולת עלויות עקיפות, הנובעות מהשפעות עקיפות של שינוע הפסולת, שריפת דלקים, עומס על הכבישים, נזק סביבתי הנוצר עקב פליטות של גזי חממה וזיהום הקרקע. הטמנת הפסולת האורגנית בקרקע גורמת לפסולת זו להתפרק ובתהליך זה נפלט גז מתאן, גז חממה אשר פוטנציאל ההתחממות הגלובלית שלו (GWP – global warming potential) גבוה פי 84 ביחס לפחמן דו-חמצני בטווח הקצר (20 שנה), ופי 28 בטווח הארוך (100 שנה) (27).
הנסיון הבינלאומי אמצעים להפחתת אובדן מזון במשקי הבית
בשנים האחרונות במדינות שונות נעשו מאמצים להקטנת אובדן המזון בקרב משקי הבית. מאמצים אלו נעשים במספר מישורים: הגברת המודעות הצרכנית לאובדן מזון, חינוך למניעת אובדן, שימוש בטכנולוגיה להקטנת האובדן וכדומה (להרחבה על פעילויות לצמצום אובדן מזון בתקופת משבר הקורונה ראה הרחבה בפרק 12). להלן מספר מקרים נבחרים מהעולם למאמץ להקטנת אובדן מזון בקרב משקי הבית:
משרד החקלאות הגרמני הקים את אתר "Too Good for the Bin" במטרה לעודד צרכנים לצמצם את אובדן המזון הביתי. עם פרוץ משבר הקורונה עדכן המשרד כי אין חשש למחסור במוצרי מזון בגרמניה במטרה למנוע בהלה בציבור, ובנוסף, יצא בקמפיין ברשתות החברתיות ובאתר האינטרנט תחת הסיסמה "Just buy what you need" שכלל דמויות מפורסמות בגרמניה. כמו כן, פרסם המשרד דרכים לצמצום האובדן הביתי ע"י קנייה חכמה באמצעות רשימה ודרכים לאיחסון נכון של מזון בבית.
בבריטניה בשנת 2013 החל פרויקט Love Food – Hate Waste של ארגון הצלת המזון WRAP. מטרת הקמפיין הייתה להעלות את המודעות של חשיבות צמצום אובדן מזון ולסייע בנקיטת פעולות בנושא. הפרוייקט כלל פרסומים באמצעים דיגיטליים ואירועים קהילתיים כמו שיעורי בישול. כחלק מהפרויקט הוקם אתר יעודי, המכיל מידע המסייע בהפחתת בזבוז המזון, למשל – כיול המעלות האופטימליות במקרר, חשיבות הכנת רשימת קניות וכדומה.
אירגון ה-WRAP בדק את השפעות פרויקט זה במערב לונדון במשך חצי שנה- בין אוקטובר 2012 למרץ 2013. בסיום הקמפיין נמצא כי כמות הפסולת ירדה ב-14% מבחינה כמותית – אובדן המזון ירד מ-2.6 ק"ג למשק בית בשבוע לפני הקמפיין, ל-2.2 ק"ג למשק בית בשבוע לאחר הקמפיין. ניתוח עלות תועלת של הפרויקט העלה כי על כל 1.00 ליש"ט שהושקעו בקמפיין נחסך אובדן מזון בשווי 8.00 ליש"ט.
גם בישראל, המחלקה לאחסון תוצרת חקלאית במכון וולקני פרסמה הנחיות שימור פירות וירקות בבית הצרכן (28).
דרך נוספת לצמצום אובדן המזון היא על ידי שימוש באמצעים טכנולוגיים. בהולנד נערך מחקר אודות הטמפרטורות האופטימליות להארכת חיי המדף של מוצרים שונים. בעזרת שינוי טמפרטורת האיחסון הצליחו החוקרים להאריך משמעותית את חיי המדף של המוצרים.
דרך שלישית לצמצום הפסולת הביתית יכולה להתבצע על ידי מיסוי – במדינות רבות נהוגה שיטת "שלם כפי שתזרוק" ("Pay As You Throw"). כיום שיטה זו פועלת ברמה המקומית במדינות בארה"ב ובקנדה (29), אוסטריה, גרמניה, ספרד, יפן ומדינות נוספות. בשיטה זו משק הבית משלם לרשות המקומית או לגורם איסוף הפסולת, כתלות בכמות הפסולת הלא ממוינת אותה הוא זורק. שיטת "שלם כפי שתזרוק" מעודדת הן מחזור והן הקטנת פסולת המזון הנזרקת המהווה חלק משמעותי ממשקל הפסולת הביתית.
היקף אובדן המזון השנתי במשקי הבית
