ממשלות הפעילו צעדי מדיניות יוצאי דופן על מנת לסייע לנפגעי משבר הקורונה

ארגון לקט התאים באופן מיידי את עבודתו למציאות החדשה אשר השתנתה מקצה לקצה

כלי מדיניות לצמצום אובדן ובזבוז מזון בעולם ובישראל

התפשטות נגיף הקורונה הביאה לשיבושים ניכרים בשרשראות האספקה ובמערכי ייצור ברחבי העולם, שפגעו בזמינות היצע המזון במקביל לפגיעה כלכלית בסגירת מקומות עבודה רבים. נוסף על כך נפגעו המערכות המסורתיות להבטחת ביטחון תזונתי, כגון סגירת מוסדות לימוד המספקים הזנה לתלמידים, סגירת בתי תמחוי ועוד. בשל כך במדינות רבות חלה עלייה במספר משקי הבית החיים באי-ביטחון תזונתי. לכן, מדינות רבות הפעילו צעדי מדיניות מיוחדים על מנת לסייע לחברות, אירגונים ומשקי בית לצלוח את המשבר.
מדינות רבות הפעילו צעדי מדיניות מיוחדים על מנת לסייע לחברות, אירגונים ומשקי בית לצלוח את המשבר
צעדי מדיניות אלו כללו בין היתר: מתן תמיכות לסובלים מאי-ביטחון תזונתי, העברת מענקי חירום ותקציבים לבנקי מזון וארגוני הצלה, הכרה בבנקי מזון כשירות חיוני, מתן תמיכות מיוחדות לחקלאים, הרחבת מיזמי ארוחות לתלמידים בדרכים שונות, הקמה והרחבה של מיזמים לאספקת מזון עד הבית לקשישים ומבודדים, ועוד.
להלן פירוט כלי המדיניות שננקטו בעקבות משבר הקורונה במדינות העולם:

תמיכות ממשלתיות ותקציבים

האיחוד האירופי, אישר לחברותיו לעשות שימוש בתוכנית "אחסון מוצרים", "Private storage aid" בה האיחוד האירופי משלם על עלויות אחסון מוצרים במקום היצרנים לתקופת זמן קצובה של בין 2-6 חודשים. בנוסף, האיחוד האירופי הקל ברגולציות על התחרות – לדוגמה, האיחוד אפשר לחברות בתחום החלב לתכנן יחד את ייצור החלב (54).

מכון החדשנות האירופאי הקצה 7 מיליון דולר לפרויקטים שונים בתחום החקלאות, במטרה להתמודד עם השפעות הקורונה על שרשרת האספקה ולהביא לצמצום אובדן מזון בכ-40% (55) – ביניהם ציפוי אנטי-ויראלי לירקות ומערכות תמחור חכם של מזון בסופרמרקטים.

54. הנציבות האירופית: Coronavirus- Commission announces exceptional measures to support the agri-food sector  (🔗 קישורית)

בארצות הברית, השקיע הממשל הפדראלי כ-24 מיליארד דולר לתמיכה בחקלאים שנפגעו מהמשבר, ויצר את תוכנית Farmers to Families Food Box Program – אשר רוכשת מזון מחקלאים ומספקת קופסאות מזון לבנקי מזון וארגונים ללא מטרת רווח. תקציב התוכנית עד ינואר 2021 עמד על כ-8.5 מיליארד דולר. במסגרת התוכנית חולקו בעזרת בנקי מזון 132 מיליון חבילות שמהוות כ-3.3 מיליארד ארוחות (56).

התקצוב השוטף של בנקי מזון ע"י הממשל הפדראלי עומד על כ-650 מיליון דולר בשנה. בשנת 2020 אושר סיוע חירום נוסף של 850 מיליון דולר להתמודדות עם המשבר כאשר 600 מיליון דולר מתוכם מיועדים לרכישת מזון בלבד, וסכום נוסף של 873 מיליון דולר לרכישת מוצרי מזון והעברתו לבנקי מזון (57).

עקב סגירת בתי הספר בעקבות המשבר, ילדים אשר קיבלו ארוחות בחינם או במחיר מופחת בבתי הספר הפסיקו לקבלן. בתגובה, הנפיק הממשל כרטיס נטען המיועד לרכישת מזון עבור הילדים (P-EBT cards). כ-3.7 מיליון ילדים נהנו מההטבה בסך של כ-1.4 מיליארד דולר המיועדים לרכישת מזון (58).

משבר הקורונה הוביל לשיבושים בשרשרת אספקת המזון בין החקלאים לתעשייה ולצרכנים. עקב כך, משרד החקלאות האמריקאי אישר למדינות להכריז על אזורים מסוימים כ-"אזורי אסון" לאחר שהמשבר הוביל לקשיים לוגיסטיים באספקת מזון אליהם. ההכרזה מאפשרת למשרד החקלאות לסייע לתושבים באמצעות העברת חבילות מזון ממלאי המזון של המשרד ללא תלות בקריטריונים כגון רמת הכנסה וכו'. אזורים אלו הוכרזו ב-21 מדינות ברחבי ארה"ב וסיפקו מזון ליותר מ-7 מיליון איש אשר נפגעו קשה מהמשבר. בנוסף, הקים משרד החקלאות פורטל אינטרנטי המספק טיפים לצרכנים למניעת בזבוז מזון בתקופת הקורונה (59).

57. הקונגרס האמריקאי: The Emergency Food Assistance Program (TEFAP)- Background and Funding, משרד החקלאות האמריקאי: USDA Announces Coronavirus Food Assistance Program (🔗 קישוריות)
58. משרד הרווחה של מדינת קליפורניה: Pandemic P-EBT 1.0 Outcomes-Report, משרד החקלאות האמריקאי, State Guidance on Coronavirus P-EBT, Find Meals for Kids When Schools are Closed  (🔗 קישוריות)

59. משרד החקלאות האמריקאי, Disaster Household Distribution  (🔗 קישורית)

בבריטניה, כדי להקל על שיתופי פעולה בין עסקים עם עודפי מזון לבין האוכלוסייה שזקוקה לעודפי מזון אלו, הממשלה העבירה מענק חירום להצלת עודפי מזון של כ-5 מיליון ליש"ט לקרן המשאבים של WRAP (60).

בעקבות סגירת בתי הספר בבריטניה, תלמידים אשר זכו לקבל ארוחות בחינם בבתי הספר המשיכו לקבלן מבית הספר באיסוף עצמי או ע"י משלוח. הממשלה פעלה גם לשפות את בתי הספר עבור העלויות הנוספות הכרוכות במשלוח הארוחות. במידה ובית הספר לא פעל לספק ארוחות, כל ילד הזכאי לכך, יכול היה לקבל שובר על סך של 15 ליש"ט לשבוע לרכישת מזון בסופרמרקט (61).

כמו כן, הממשלה הבריטית הקצתה תקציב של 16 מיליון ליש"ט לסיוע לבנקי מזון ועמותות העוסקות בסיוע לאנשים הסובלים מאי-ביטחון תזונתי, וחיזקה את רשת הביטחון החברתית לאנשים שנפגעו ממשבר הקורונה בסך של 6.5 מיליארד ליש"ט – ע"י הגדלת תשלומים ומסגרות אשר מסייעות לכ-5 מיליון משקי בית פגיעים. זאת ועוד, הקצתה הממשלה סכום של 170 מיליון ליש"ט לעזרה למשפחות נזקקות לתשלום חשבונות ורכישת מזון בחודשי החורף שהועברו באמצעות הרשויות המקומיות. עבור חודשי הקיץ הקצתה הממשלה כ-220 מיליון ליש"ט, סכום שאמור היה לסייע לכ-50 אלף ילדים.

בנוסף, ביצעה הממשלה הבריטית הקלות רגולטוריות ואפשרה למכור לשוק הפרטי תפוחי אדמה אשר יועדו לשוק המוסדי על מנת למנוע בזבוז ואובדן, הקלה על חוקי התחרות של האיחוד האירופי, ואפשרה שיתוף פעולה בין יצרני חלב לאורך שרשרת האספקה. הממשלה אישרה לתעשיית החלב לעשות שימוש בפרקטיקת אחסון המוצרים של האיחוד האירופי במטרה לייצב ולאזן את שווקי המוצר (62).

כמו כן, הממשלה הבריטית הכירה בבנקי המזון כשירות חיוני ואלו קיבלו אישור להמשיך לעבוד במהלך הסגרים בבריטניה. בנוסף, הממשלה העבירה תקציבים למדינות על מנת לסייע לסובלים מאי-ביטחון תזונתי: כ-7.8 מיליון ליש"ט הושקעו בחבילות מזון למתקשים ברכישת מזון בצפון אירלנד, וכ-70 מיליון ליש"ט הושקעו במניעת אי-ביטחון תזונתי בסקוטלנד. בין היתר, תקציב קרן הרווחה הסקוטית יותר מהוכפל והועמד על סכום של 45 מיליון ליש"ט. בנוסף, 63 מיליון ליש"ט הועברו לרשויות מקומיות כסיוע חירום לאספקת מזון ומוצרים חיוניים לתושבים נזקקים (63).

60. ארגון Wrap  (🔗 קישורית)
61. ממשלת בריטניה: Coronavirus (COVID-19) free school meals additional costs: guidance  (🔗 קישורית)

בצרפת, העבירה הממשלה חקיקה בפברואר 2020 אשר מטרתה לחייב ספקי מזון וחברות הסעדה גדולות בהפחתת אובדן המזון שלהן ב-50% עד שנת 2025. ספקים קטנים יותר חוייבו בעמידה ביעד זה עד שנת 2030. כמו כן, יצרה הממשלה תווית חדשה לסימון מוצרי מזון של "אפס אובדן מזון", “no-food-waste” במטרה לעודד צרכנים לרכוש מזון מחברות הפועלות להפחתה של אובדן המזון (64).

באפריל 2020 העביר הפרלמנט הצרפתי חוק המעלה את תקרת החזרי המס (75%) לשנים 2020-2021 עבור תרומות לבנקי מזון מ-522 יורו עד לתקרה של 1,000 יורו, במטרה לעודד פרטים וחברות לתרום לפעילות בנקי המזון – שצרכיהם גדלו משמעותית בעקבות משבר הקורונה (65).

ממשלת צרפת פתחה בספטמבר 2020 בתוכנית המאפשרת לסטודנטים הזכאים למלגה לרכוש ארוחה אחת ביום במחיר של יורו אחד (במקום 3.30 יורו לארוחה באחת מהמסעדות או הקפיטריות שמפעיל ארגון Crous באוניברסיטאות ומעונות הסטודנטים. החל מחודש ינואר 2021, הורחבה התוכנית כך שתציע 2 ארוחות במחיר של יורו אחד לכל הסטודנטים, במטרה לסייע לאוכלוסיית הסטודנטים – שנפגעה קשות בעקבות משבר הקורונה (66).

כתוצאה מהגבלות התנועה והסתמכות על עובדים זרים נוצר מחסור בידיים עובדות בחקלאות, דבר שיכול היה להגדיל את אובדן המזון בחקלאות (אין מי שיקטוף את התוצרת החקלאית). בתגובה לכך החלה צרפת לעודד מובטלים לעבוד בחקלאות, באמצעות כך, שאיפשרה להם להמשיך לקבל דמי אבטלה בנוסף למשכורת מהעבודה בחקלאות.

ממשלת צרפת והאיחוד האירופי הודיעו על הגדלת תקציב תוכנית FEAD עבור השנים 2021-2027 המיועד לצרפת בכ-48%. תוכנית FEAD הינה תוכנית של האיחוד האירופי, המקצה למדינות תקציבים מיוחדים במטרה לסייע לאוכלוסיות נזקקות במזון, דיור וכו'. סך התקציב שיוקצה לצרפת צפוי להסתכם ב-870 מיליון יורו, כאשר מתוכם כ- 87 מיליון ימומנו ע"י ממשלת צרפת (67).

65. בנק המזון: Banque Alimentair e- Tax incentive for donations (🔗 קישורית)
67. הנציבות האירופית:Fund for European Aid to the Most Deprived (FEAD), European Food Bank Federation (🔗 קישורית)

באיטליה, הממשלה העבירה תקציב בסך 400 מיליון יורו בצורת שוברים המיועד לנזקקים המתקשים לרכוש מוצרי מזון. השוברים חולקו לנזקקים דרך הרשויות המקומיות באיטליה (68). ברמה המקומית, פעלו הרשויות מקומיות להעברת מזון לעמותות: לדוגמא, עקב סגירת בתי הספר פעלה עיריית מילאנו לתרום את מוצרי המזון ממטבחי בתי הספר לעמותות. בנוסף, העירייה תיווכה בין מסעדות שנאלצו להיסגר לבין עמותות לצורך העברת המזון לנזקקים.

באוסטרליה, הממשלה העבירה תמיכה תקציבית בסך 16 מיליון דולר אוסטרלי לשלושה ארגוני סיוע להצלת מזון עבור פעילות הצלת מזון וחלוקתו לציבור הזקוק לכך (69).

משבר הקורונה והסגר שהוטל גרם לפגיעה בייצוא התוצרת החקלאית – חקלאים רבים לא יכלו למכור את תוצרתם עקב הסגר. במקביל, צמצום מספר הטיסות בענף התעופה הובילו לעליית מחירי השינוע האווירי ולהפיכתו ללא כלכלי עבור חלקם, כך שחקלאים רבים נאלצו להשמיד תוצרת חקלאית. כדי להתמודד עם הבעיה ולמנוע את השמדת התוצרת, החליטה ממשלת אוסטרליה להשתתף בעלויות התובלה האווירית הבינלאומית ולהפחית את עלויות היצואנים.

בקנדה, הממשלה העבירה תקציב בסך של 200 מיליון דולר קנדי בשתי פעימות (100 מיליון כ"א) לארגוני הצלת מזון, בנקי מזון וארגוני צדקה באמצעות קרן ייעודית לביטחון תזונתי. בנוסף, יזמה הממשלה תוכנית רב שנתית לתקופה של 5 שנים, בתקציב כולל של 50 מיליון דולר קנדי – המיועדת לרכישת ציוד קירור, ציוד מטבח, ציוד להכנה, בניית גנים קהילתיים, ואחסון והפצה של מזון לארגונים ללא מטרות רווח בקהילות מקומיות – כל זאת כחלק מתוכנית המזון הלאומית במדינה.

כמו כן, יזמה הממשלה תוכנית נוספת בתקציב של 50 מיליון דולר קנדי ("Surplus Food Rescue Program"), בה נרכשים עודפי מזון במחיר עלות ועוברים עיבוד לצורך הארכת חיי המדף (במידת הצורך) – ואז מופצים לבנקי מזון וארגוני סיוע. 25 מיליון דולר קנדי נוספים הוקצו כסיוע לתוכנית "הזנה בצפון", המסייעת לנזקקים באזורים הצפוניים והמרוחקים של קנדה (70).

בנוסף, העבירה ממשלת קנדה תקציב של כ-350 מיליון דולר קנדי לתמיכה בארגונים קהילתיים המסייעים לנזקקים במהלך מגפת הקורונה כאשר (נכון למועד כתיבת הדו"ח) תוקצבו כבר למעלה מ-7,100 פרוייקטים (71).

כמו כן, העבירה ממשלת קנדה מענקים בסך של 2,000 דולר קנדי לאזרחים שפרנסתם נפגעה עקב משבר הקורונה, ומענקים נוספים בסך 600 דולר קנדי לאזרחים בעלי מוגבלויות – כחלק מהכרה בעלויות הנוספות שהוטלו עליהם עקב משבר הקורונה. במקביל, ממשלות מחוזיות בקנדה העבירו מענקים לתושביהם: לדוגמא, ממשלת מחוז קולומביה הבריטית העבירה מענק של בין 500-1,000 דולר קנדי לכל תושב כתלות במצב משפחתי והכנסה (72).

71. משרד ראש הממשלה הקנדי: Prime Minister announces additional support for food banks and local food organizations (🔗 קישורית)
72. ממשלת קנדה: Canada Emergency Response Benefit (CERB), One-time payment to persons with disabilities, ממשלת מחוז קולומביה הבריטית: COVID-19 support for individuals and families (🔗 קישורית)

מעורבות עמותות

בבריטניה, ארגון הצלת מזון The Felix Project שילש את כמות המזון אותו הוא מציל, ומחלק כ-1.9 מיליון ארוחות בחודש. הארגון גם חבר למסעדות במטרה להציל מזון ולהעבירו לחסרי בית ולאנשי הרפואה. בנוסף, הוא יצר יחד עם עוד שני בנקי המזון הגדולים בלונדון, City Harvest ו-FareShare את ה-"London Food Alliance", במסגרת שיתוף הפעולה, לונדון חולקה לאזורים כאשר כל ארגון אחראי על מספר אזורים תוך תיאום ושיתוף פעולה בין הארגונים בחלוקה והפצת מזון (73).

ארגון WRAP יצר פורטל אינטרנטי מיוחד, במטרה לסייע ביצירת קשר בין ספקים וחקלאים עם עודפי מזון לארגונים להצלת מזון והפצתו. בנוסף, קיים פורטל מידע לגבי אופן אחסנה ושינוע של מזון המיועד להצלה, ומידע נוסף לגבי הצלת מזון (74). באופן דומה ארגון Zero Waste Scotland השיק פורטל אינטרנטי לחיבור בין ספקי מזון וחקלאים בסקוטלנד עם עודפי מזון לעמותות וארגונים הזקוקים לו (75).

73. ארגון הצלת המזון: The Felix Project, ארגון הצלת המזון: Fare Share  (🔗 קישוריות)
74. ארגון Wrap (🔗 קישוריות)
75. Zero Waste Scotland: Supporting Scotland’s food and drink businesses  (🔗 קישוריות)

בצרפת, ארגון הצלת המזון Linkee החל לחלק סלי מזון וארוחות שהוצלו לסטודנטים נזקקים אשר נפגעו בעקבות המשבר. הארגון הקים מרכז חלוקה לסלי מזון בפריז, ובהמשך נפתחו מרכזי חלוקת סלי מזון במספר אוניברסיטאות בצרפת. הארגון הפיץ למעלה מ-350 אלף ארוחות מאז אוקטובר 2020 ומפיץ כ-25 אלף ארוחות ביום (76). בנוסף, Linkee בשיתוף 4 עמותות נוספות הקים את ה-"Raliment collective", שאוסף עודפי מזון שלא נמכרו, מבשל אותם ב-3 מטבחים ייעודיים ומפיץ כ-60 אלף ארוחות לנזקקים (77).

77. Linkee – Review of Linkee's actions during the Covid-19 crisis  (🔗 קישוריות)

בקנדה, עם פרוץ משבר הקורונה חלק מבנקי המזון ברשת של Daily Bread ו-North York Harvest נסגרו – דבר אשר אילץ את שאר בנקי המזון שהמשיכו לפעול לקלוט נזקקים שנותרו ללא מענה. בשיתוף עם עיריית טורונטו נפתחו נקודות חדשות לבנקי המזון להשלמת הפריסה הגיאוגרפית ואף להרחיבה אל מעבר למספר הנקודות טרם משבר הקורונה (78).

בארצות הברית, ארגון הצלת המזון City Harvest פתח 29 מרכזי חירום לחלוקת מזון לנזקקים בעיר ניו יורק בשכונות בסיכון גבוה לאי-ביטחון תזונתי, שגם סבלו ביתר שאת מהידבקות בווירוס הקורונה. הארגון הציל וחילק כ-57 אלף טונות של מזון ממרץ 2020 עד ינואר 2021, יותר מכפול מאשר בתקופה המקבילה ב-2019 (79).

ארגון Community Alliance with Family Farmers) CAFF), אשר פועל בד"כ לחיזוק קהילות מקומיות של חקלאים ומשפיע על חקיקה לטובת יצירת סביבה בת קיימא, החל לסייע לחקלאים בקליפורניה שמכרו את תוצרתם לשוק המוסדי בלבד, למכור את תוצרתם ישירות לצרכנים במטרה – לצמצם אובדן מזון ואת הפגיעה הכלכלית בחקלאים. בנוסף, הארגון מסייע בתיאום לוגיסטי בין החקלאים באספקה ותרומה של תוצרת חקלאית (80).

עם סגירת הקמפוסים באוניברסיטאות במרץ 2020, הקימו סטודנטים את עמותת FarmLink שהתרחבה בכל רחבי ארצות הברית. העמותה אוספת וקוטפת באמצעות מתנדבים סחורה חקלאית, ומספקת אותה לבנקי מזון ולנזקקים – והצילה בשנת 2020 למעלה מ-9,000 טונות של מזון (81).

79. City Harvest – Feeding NYC in the wake of a pandemic, One Year of Feeding New Yorkers, During the COVID-19 Pandemic, New York Times – Facing Food Insecurity on the Front Lines  (🔗 קישוריות)
80. Food Tank – 23 Organizations Eliminating Food Waste During COVID-19  (🔗 קישוריות)

סיוע המגזר העסקי להתמודדות עם המשבר

בבריטניה, חברת Compass Group, אשר מוכרת מזון לשוק המוסדי, יצרה רשת להצלת מזון בעקבות המשבר, ומספקת אותו לבנקי מזון וארגוני צדקה. החברה תרמה למעלה מ-25 טונות מזון שהם כ-60 אלף ארוחות (82).

רשת קמעונאות המזון "טסקו" נכנסה לשיתוף פעולה עם עמותת "Hubbub" בניהול פיילוט שארך 6 שבועות במטרה להפחית את אובדן המזון הנקנה ברשת. הפיילוט דיווח על צמצום אובדן מזון בהיקף של 76 קילו למשק בית בחישוב שנתי, ועל חיסכון כספי שנתי של כ-900 ליש"ט למשק בית ברכישת מזון. החברה מתכננת להרחיב את הפיילוט לשאר בריטניה תחת הסיסמה (83) "Tesco Food Waste Challenge".

כמו כן, עם סגירת השוק המוסדי עקב ההגבלות השונות, הקימה הפדרציה המאגדת סיטונאי מזון שונים את פורטל "Food2Care" – הנועד לאפשר לבתי אבות וגופים נוספים המתקשים במציאת ספקי מזון על בסיס מיקוד ומיקום גיאוגרפי, ואיפשרו העברה מהירה של מלאי מזון שנשאר ללא אפיק מכירה (84).

82. מקור: Compass Group  (🔗 קישוריות)
83. The Grocer – Tesco launches new campaign to help consumers slash food waste (🔗 קישוריות)
84. UK Federation of Wholesale Distributors (🔗 קישוריות)

באיטליה, רשת הקמעונאות "NaturaSì" בשיתוף הארגון הסביבתי "Legambiente" , השיקה בחודש מאי 2020 פיילוט למכירה של "ירקות מכוערים" בשם ("CosìPerNatura” ("Like this naturally" בהנחה של 50% ב-500 סניפיה על מנת לצמצם אובדן מזון. בחודש אחד מכרה החברה 795 טונות של פירות וירקות מכוערים, ובעקבות הצלחת הפיילוט מצפה החברה למכור 2,500-3,000 טונות בשנה (85).

בקנדה, עקב משבר הקורונה והירידה בכמות הלקוחות, בתי עסק בתחום המזון סיפקו לבנקי מזון מקומיים שטחי אחסון והקפאה כקיבולת נוספת להצלת מזון, ואף תרמו רכבים למטרת ביצוע משלוחי סלי מזון לנזקקים (86).

בצרפת, חברת המזון "Danone" רכשה תותים ופירות נוספים מחקלאים שנותרו ללא ביקוש לסחורה, ויצאה יחד עם קמעונאית המזון "Carrefour" במהדורה מיוחדת של סולידריות מקומית Solidarity Gariguette 2020״ (87)

כמו כן, יצרנית מוצרי החלב LSDH בשיתוף יצרני אריזות התחייבו לתרום מיליון ליטרים של חלב לבנקי מזון ברחבי המדינה – כאשר המחלבה תתרום את החלב ושירותי האריזה ואילו יצרני האריזות יתרמו את אריזות הקרטונות. החברה העריכה כי כ-2 מיליון אזרחים צפויים להנות מהתרומה (88).

87. מקור: Danone

בארצות הברית, חברת וולט דיסני תורמת את עודפי המזון משני פארקי השעשועים שלה במדינה כחלק מתוכנית "The Disney Harvest Program". התוכנית אוספת ומפיצה כ-2.4 מיליון ארוחות בשנה משני הפארקים לארגון הצלת המזון Second Harvest. בעקבות סגירת פארקי השעשועים, תרמה החברה את עודפי מזון שנותרו לארגון הצלת המזון Second Harvest (89).

רשת הקמעונאות "Kroger" נכנסה לשיתוף עם מחלבות מקומיות לתרומת עודפי חלב אשר יועדו במקור לשוק המוסדי. המחלבות תרמו כ-750 אלף ליטר עודפי החלב ואילו קרוגר תרמה שירותי עיבוד, אריזה והפצה של החלב לבנקי מזון (90).

רשת הקמעונאות "Publix" השיקה תוכנית לרכישה של כ-160 אלף ליטר עודפי חלב וכ-125 טונות עודפים של תוצרת חקלאית מחקלאים שנפגעו מהמשבר, והעברתם לבנקי מזון. בנוסף לתוכנית זו, תרמה החברה 2 מיליון דולר לבנקי מזון באזור דרום מזרח ארה"ב (91).

עקב סגירת המסעדות של חברת מקדונלנד'ס תרמו החברה וזכייניה ארוחות ומזון בכל רחבי העולם.
  • בארצות הברית, למעלה מ-4,000 טונות של מזון בשווי של כ-12 מיליון דולר לבנקי מזון ברחבי המדינה.

  • בבריטניה, למעלה מ-300 טונות של מזון וכ-100 אלף ליטרים של חלב לבנקי מזון. בנוסף, תרמה החברה 79 טונות שהם כ-188 אלף ארוחות לארגון הצלת המזון FareShare.

  • בקנדה, כ-115 טונות מזון לבנקי מזון מקומיים.

  • באוסטרליה, בעקבות משבר הקורונה פעלה החברה יחד עם ספקיה המקומיים לתרומה של עודפי מזון לבנק המזון האוסטרלי "FoodBank", שותפות אשר הפכה לתרומה קבועה של עודפי מזון לבנק המזון 92.

  • ברוסיה, תרמה החברה למעלה מחצי מיליון ארוחות לעובדי אמבולנסים באמצעות תשתית ה- "Drive-Thru" שלה. בנוסף, החברה תרמה מזון לבתי חולים וארוחות למתנדבים המטפלים בקשישים.
בנוסף, החברה תרמה מזון לבתי חולים וארוחות למתנדבים המטפלים בקשישים.
92. McDonalds

התפתחויות בישראל בתחום אובדן ובזבוז מזון

הפגיעה הכלכלית וכן הגבלות הקורונה הביאו לגידול במשקי הבית החיים באי-ביטחון תזונתי, מולם פעלה המדינה במספר דרכים: במהלך תקופת הסגר הראשון הוסבו תקציבים במשרד הרווחה לטובת חלוקת סלי מזון לנזקקים, הממשלה שילשה את התקציב עבור סלי המזון המחולקים במהלך חגי תשרי, פסח וחג אחר במהלך השנה, באוגוסט 2020 אישרה הממשלה תקציב של 700 מיליון ש"ח עבור מענקי ביטחון תזונתי. הכסף חולק בצורת תלושי מזון לזכאים על בסיס קריטריון של הנחות בארנונה או זכאות לקצבאות של המוסד לביטוח לאומי. לכל אלו מתווספים מענקי הסיוע לעצמאיים והארכת הזכאות לדמי אבטלה עבור מי שנפגעו כלכלית מהמשבר, סיוע למבודדים בסלי מזון ועוד.

לקט ישראל

לקט ישראל הינו ארגון הצלת עודפי המזון הגדול בישראל. הארגון מציל מידי שנה אלפי טונות של תוצרת חקלאית עודפת ומיליוני ארוחות לטובת מאות אלפי נזקקים בכל רחבי הארץ. לשם כך מקיים הארגון מגוון רחב של פעילויות להצלת מזון: קטיף תוצרת טרייה בשדות החקלאיים, איסוף תוצרת חקלאית מהשדות ומבתי האריזה, וכן הצלת ארוחות מבושלות מזינות ממקורות שונים.
סקירת פעילות הארגון בתקופת משבר הקורונה

עם התפשטות נגיף הקורונה, מצא את עצמו ארגון לקט ישראל מתמודד עם שינויים משמעותיים בפעילותו: תרומות המזון המבושל פסקו באחת, במקביל לכך שאוכלוסיית הנזקקים נאלצה להפסיק לפקוד את חדרי האוכל בבתי התמחוי בשל ההנחיות ובשל החשש לצאת מבתיהם ולהיחשף לנגיף. מנגד, תרומת התוצרת החקלאית עלתה באופן משמעותי, שכן חקלאים שהיו אמורים למכור את תוצרתם לבתי מלון, מסעדות ושווקי מזון נותרו ללא יכולת למכור אותה. במקביל, מתנדבים רבים שעל עבודתם הסתמך הארגון, ביטלו את הגעתם. את כל אלו ליוותה עליה חדה בדרישת הציבור לסיוע, שהגיעה הן מרשויות מקומיות והן מגורמים פרטיים.

מתוך הבנה כי המציאות עמה מתמודד הארגון השתנתה מקצה לקצה ועל מנת שלא לפגוע בנזקקים התלויים בו, הארגון התאים באופן מיידי את עבודתו למציאות החדשה:

  • הארגון רכש וחילק כמיליון ארוחות מבושלות ישירות לבתיהם של הנתמכים (בעיקר קשישים).
    מדובר בלוגיסטיקה שונה לגמרי מזו שבה היה מורגל הארגון שכן במקום להציל, נאלץ הארגון לרכוש מזון, ובמקום לחלק למוקדי חלוקה – עברו מתנדבי הארגון מדלת לדלת בחלוקות מזון רגיש בתנאי עבודה מאוד מורכבים. נוסף על כך, חילק הארגון למעלה מ-1,400,000 ארוחות מוצלות.

  • הארגון הציל וחילק למעלה מ-18,500 טונות תוצרת חקלאית.

  • השווי הקמעונאי של המזון שחולק (רכש + הצלה) כ- 160 מיליון ₪.

  • הארגון עבד עם כ-330 גופים שפנו לקבלת עזרה (רשויות מקומיות, עמותות וארגונים, לעומת כ-200 בשגרה), בתקופות השיא החלוקה נעשתה לכ-250,000 נזקקים בשבוע.

  • הארגון החזיר לעבודה כ-7 חברות הסעדה שהוציאו את עובדיהן לחל"ת.

  • הארגון לא הוציא עובדים לחל"ת.

  • הארגון מממן פעילותו מכספי פילנתרופיה.

בקרב האוכלוסיות המקבלות את המזון המוצל אין גישה סדירה למזון בריא, ידע ומודעות בנושאי תזונה נבונה והשפעתה על הבריאות. לפיכך, תזונאיות הארגון מעבירות לנזקקים סדנאות לתזונה בריאה בתקציב מוגבל.

לקט ישראל משמש מוקד ידע ודוגמא עבור גופי הצלת מזון ברחבי העולם ומוכר על ידי ה-GFNא(Global Foodbanking Network) כארגון הצלת המזון הלאומי של ישראל.

יו”ר לקט ישראל, ג'וזף גיטלר משמש כחבר בוועד המנהל של ה-GFN ונציגים של הארגון משתתפים
בכנסים של ה-GFN.

פעילות פיקוד העורף ורח"ל (רשות חירום לאומית) במשבר הקורונה

בתחילת משבר הקורונה הקים פיקוד העורף יחד עם רח"ל (רשות חרום לאומית) את מרכז הסיוע לאזרח, אשר היווה חמ"ל אחוד עם נציגויות של עשרות אירגוני הסיוע, נציגי הרשויות המקומיות ומשרדי הממשלה. ריכוז כלל גופי וארגוני הסיוע באותו חדר אפשר פתרונות מהירים – המרכז קיבל את הצרכים השונים מהארגונים השונים וסייע לתאם בין הגופים במתן סיוע הדדי, וכן סייע לארגונים השונים על ידי הקצאת כוחות ביטחון ומשאבי פיקוד העורף לסיוע.
פיקוד‭ ‬העורף‭ ‬ורח‭"‬ל‭ ‬סיפקו‭ ‬כ-‭ ‬6.2‬מיליון‭ ‬סלי‭ ‬מזון‭ ‬לנזקקים‭ ‬בעזרת‭ ‬למעלה‭ ‬מעשרת‭ ‬אלפים‭ ‬חיילים
פיקוד העורף ורח"ל סיפקו כ-6.2 מיליון סלי מזון לנזקקים (רובם במהלך הגל הראשון), בעזרת למעלה מעשרת אלפים חיילים – כאשר בגל הראשון עיקר סלי המזון הורכבו ממזון מצונן ואילו בגל השני בעיקר מזון יבש. על כך התווספה תמיכה כספית לרכישת מזון דרך הרשויות המקומיות בהיקף של כ-130 מיליון ₪. נוסף על כך, פיקוד העורף ורח"ל סיפקו סיוע בכח אדם בהיקף של 2,200 חיילים למרכזים הלוגיסטיים של עמותות וחברות מסחריות על מנת לעמוד בהיקפי אספקת המזון הנדרשים.

משרד החקלאות ופיתוח הכפר

בשל המשבר הפוליטי והעובדה כי לא אושר תקציב עדכני לפעילות המשרד, היווה קושי בהוצאה לפועל של תוכניות עבודה ופעילויות לקידום מדיניות לצמצום אובדן מזון ופחת בתוצרת טרייה. משרד החקלאות ופיתוח הכפר קידם בעבר מהלך בין-משרדי כולל לגיבוש מדיניות לצמצום אובדן מזון ופחת בתוצרת טרייה, בדגש על ירקות ופירות.
סקירת פעילות הארגון בתקופת משבר הקורונה
  • פיתוח אריזות להארכת חיי מדף וצמצום אובדן מזון לאורך שרשרת האספקה.

  • הצבת תקני איכות לתוצרת חקלאית – סטנדרטיזציה של התוצרת.

  • הפעלת תכנית חינוכית בשיתוף פעולה עם משרד החינוך, לעידוד צריכה נבונה של פירות וירקות במערכת החינוך.

  • חקר בעיית הפחתים והצעת פתרונות למניעת איבודי מזון במהלך שרשרת השיווק של פירות וירקות בישראל.

  • פיילוט לבחינת היתכנות להעברת תוצרת עודפת לנזקקים.

  • גיבוש אסטרטגיות שיווק לעידוד מכירה וקנייה של "פירות וירקות מכוערים".

  • המחלקה לאחסון תוצרת חקלאית במכון וולקני מפרסמת הנחיות שימור פירות וירקות בבית הצרכן.

  • פורסמו הנחיות שימור פירות וירקות לסיטונאים וקמעונאים.

  • עידוד התארגנות להקמת שוקי איכרים.
מיזם משותף עם לקט ישראל

משרד החקלאות קיים מיזם משותף עם לקט ישראל, במסגרתו הועסקו פועלים בדואים בפעילות קטיף. משאיות של לקט ישראל הובילו את היבול שנקטף מהשדות למרכז הלוגיסטי, שם היבול מוין, נארז ונשלח באמצעות משאיות הארגון ל-10 מרכזי חלוקה ב-6 ישובים בדואים.

בנוסף, תזונאית בדואית, מטעם לקט ישראל, העבירה סדנאות "תזונה לחיים" המותאמות לתרבות הבדואית. כל סדנא מורכבת מ- 4 מפגשים, במהלכן נחשפו המשתתפים לעקרונות ולידע בנושאים הקשורים לתזונה נבונה בתקציב מוגבל, בשילוב עם תכנים הנוגעים להתנהלות אישית ומשפחתית. דיווחים מהשטח מעידים על העצמה אישית הנלווית לרכישת הידע והכלים.
המיזם חודש ב-1.1.2021.

המשרד להגנת הסביבה

המשרד להגנת הסביבה פועל לצמצום אובדן ובזבוז מזון. להלן עיקרי הפעולות שביצע המשרד בשנתיים האחרונות:
  • המשרד הוביל את היערכות מדינת ישראל לפסגת מערכות המזון של האו"ם שהתקיימה בחודש ספטמבר 2021. מטרת הפסגה לקדם מערכות מזון מקיימות, בריאות ושוויוניות בהתאם ליעדי הפיתוח בר קיימה של האו"ם. במסגרת זו, קיים המשרד דיאלוגים רחבים בהשתתפות משרדי ממשלה, גופים אזרחיים, אקדמיה, חקלאים, תעשייני מזון ועוד. תוצרי הדיאלוגים, מפת הדרכים והצהרות השרים זמינות באתר האו״ם
  • באוקטובר 2021 אושרה בממשלה תוכנית 100 צעדים להתמודדות עם משבר האקלים. התכנית כוללת פרק העוסק במערכות מזון ובמסגרתו התייחסות למערכות מזון וספציפית גם לנושא צמצום אובדן ובזבוז מזון.
  • אסטרטגיית הפסולת החדשה של המשרד להגנת הסביבה, שפורסמה בינואר 2021, כוללת התייחסות, בין היתר, להפחתה במקור של פסולת, לרבות פסולת מזון. בימים אלו מגבש המשרד להגנת הסביבה את תכנית היישום של האסטרטגיה.
  • המשרד פרסם ביחד עם לקט ישראל בנובמבר 2020 את דו״ח אובדן המזון הלאומי לשנת 2019. דו״ח זה כלל לראשונה פרק אשר בחן את ההשפעות הסביבתיות של אובדן והצלת המזון.
  • פורסם מסמך מדיניות של ארגון TNSא(The Natural Step) שהוכן בתמיכת המשרד בנושא בזבוז מזון בישראל – מאפיינים, גורמים והמלצות ליצירת שינוי מערכתי.
  • המשרד תמך בסדרת סדנאות ברחבי הארץ עבור הציבור הרחב בנושא צמצום בזבוז מזון במשקי הבית. הסדנאות נערכו במהלך 2020 על ידי ארגון TNS ישראל בשיתוף הרשויות המקומיות בישובים: אשדוד, נצרת, תל אביב-יפו, בסמת-טבעון, ג׳סאר-א זרקא.
  • יום צמצום בזבוז המזון מצוין בישראל מידיי שנה בחודש מרץ ביוזמת ארגון TNS.
באוק׳ 2021 אושרה בממשלה תוכנית 100 צעדים להתמודדות עם משבר האקלים הכוללת התייחסות למערכות מזון ולנושא צמצום אובדן ובזבוז מזון

משרד הרווחה והביטחון החברתי

בשנת 2017 הושק המיזם הלאומי לביטחון תזונתי המתקיים בשיתוף לקט ישראל ואשל ירושלים – כולל חב"ד. במסגרתו, מחולקים כרטיסים נטענים בשווי של 500 ₪ עבור כ-11,000 משפחות הסובלות מאי-ביטחון תזונתי חמור. הפיילוט הושק בפברואר 2017 בפריסה ארצית ב-36 רשויות, בעלות כוללת של כ-65 מיליון ₪ בשנה. עם קליטת המשפחה לתוכנית, מעביר משרד העבודה והרווחה לרשותה, באמצעות אש"ל ירושלים – כולל חב"ד, כרטיס טעון בשווי של 500 ₪ כל חודש. הכרטיס מאפשר רכישת מוצרי מזון ב-250 ₪ (ללא טבק ואלכוהול) ברשתות נבחרות ובחנויות מקומיות, וקניית ירקות ופירות ומזון יבש שמקורם בהצלת מזון (שמובלים לבתי המשפחות) ב-250 ₪ נוספים (180 ₪ ירקות ופירות, 70 ₪ מזון יבש).

ביולי 2018 פורסם דו״ח מחקר (93) של משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, אשר בחן את אפקטיביות המיזם הלאומי לביטחון תזונתי. מתוך 968 משפחות במחקר כ-150 משפחות שיפרו את מצב הביטחון התזונתי שלהם, כאשר כ-70 משפחות עברו ממצב של אי-ביטחון תזונתי חמור לאי-ביטחון תזונתי מתון, וכ-80 משפחות יצאו ממצב של אי-ביטחון תזונתי.

כותבי המחקר מציינים כי היקף הסיוע הינו נמוך יחסית, ולכן משפחות רבות נותרו במצב של אי -ביטחון תזונתיֿ, כ-61% מהמשפחות השתמשו במשאבים שהתפנו להן לצריכת מזון ולא לצריכת מוצרים ושירותים אחרים.

הדבר מעיד כי הסיוע ברמתו הנוכחית אינו מספק כדי לחלצן מאי-ביטחון תזונתי.

93. המיזם הלאומי לביטחון תזונתי – מחקר הערכה, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, 2018

רשות החברות הממשלתיות

בינואר 2019 רשות החברות הממשלתיות הורתה לחברות הממשלתיות לדון בתוכניות ליצירת ערך חברתי. הרשות פירסמה סל כלים לאחריות תאגידית חברתית עבור החברות הממשלתיות, ביניהם ניתן למצוא גם את כלי הצלת המזון מחברות הסעדה ותרומתו לנזקקים, זאת בהמשך לפעילות משותפת של עמותת ידיד, לקט ישראל ורשות החברות הממשלתיות, מתוך הבנה שחברה ממשלתית אשר תתרום את העודפים שלה תעורר תשומת לב ניהולית לבזבוז משאבים שאינה זוכה בדרך כלל לתשומת לב, ותצליח לייעל ולהתייעל בפעילותה. במאי 2019 רשות החברות הממשלתיות הפיצה לדריקטוריונים של החברות הממשלתיות רשימת שיתופי פעולה עם משרדי ממשלה במיזמי "ערך משותף" והנחתה אותם לדון בהם.

הצעת חוק חלוקת עודפי מזון הראוי למאכל אדם שלא נמכר, התשע"ט–2019

בשנת 2019 הונחה על שולחן הכנסת לדיון מוקדם הצעת חוק "חלוקת עודפי מזון הראוי למאכל אדם שלא נמכר" של חברת הכנסת מיכל רוזין. על פי הצעת חוק זה, ספקי מזון יחוייבו להתקשר עם עמותות לחלוקת מזון שלא נמכר וראוי למאכל אדם. כמו כן, החוק יסדיר את תנאי העברת עודפי המזון ליעדם.

על פי הצעה זו, ספק המזון והעמותה לחלוקת המזון לא יישאו באחריות אזרחית או פלילית לנזק שנגרם עקב חלוקת עודפי המזון.

חוק דומה קיים גם בצרפת החל משנת 2016, אשר מחייב את כל רשתות השיווק המוכרות בשטח של מעל ל-400 מ"ר לתרום את עודפי המזון לבנקי מזון, במקום להשליכם או להשמידם. גם איטליה, פולין, שוויץ וצ'כיה חוקקו חוקים דומים אשר הביאו להפחתת אובדני מזון מרשתות השיווק ולהגברת התרומות לארגוני הצלת המזון במחוזותיהן. כמו כן, במדינת מיזורי בארה"ב בשנת 2018 הועלתה הצעת חוק שעל פיה העסקים הגדולים במדינה ידרשו לתרום את עודפי המזון שלהם.

החוק לעידוד הצלת עודפי מזון

באוקטובר 2018 אושר בקריאה שלישית "החוק לעידוד הצלת עודפי מזון". מטרת החוק להגן על כל שרשרת תרומת המזון – החל משלב תורמי המזון ועד העמותה, עובדיה ומתנדביה, העומדים בסטנדרטים של בטיחות מזון, מפני אחריות לנזקים שעלולים להיגרם בשל המזון שנתרם על ידם – ובלבד שעמדו בהוראות הדין.